|
- שחור הוא אמנם נשאר. בשבוע שעבר דיווחת בטור שלך על ההרג הסיטוני של אזרחים באפריקה. אתה העלית את התמיהה כיצד העולם הנאור שותק. אני הגבתי כי אם מדינאים אפריקנים, ובראשם מזכיר האו''ם, אינם מגיבים, משמע שהם מסכימים שההרג הרב הוא מעין מחזור טבעי.
הדברים שכתבת הפעם על היחס לו זוכה קופי ענן במולדתו, אכן מלמד שלפחות בני מולדתו ציפו ממנו למעט יותר. אינני יודע באם הוא היה מסוגל להביא יותר תועלת לאפריקנים בסיוע של העולם המערבי. אפשר שהוא יודע גם מהן מגבלותיו. אבל זה מזכיר לי מעשיה עם עזר וייצמן.
לפני הרבה שנים כאשר עיזר וייצמן היה שר בטחון, הוא סיפר בפורום מסויים, כי חיל האוויר שהוא עמד בראשו זכה לתקציבים שמנים, תודות למאמצי השכנוע שלו בדבר חיוניות כוחו של החיל - בהשוואה לתקציבים שקבלו חילות אחרים. ''אינני יודע אם גם חילות אחרים היו זוכים לקבלת תקציבים דומים. אבל דבר אחד אני בטוח, כל מפקד חיל, אם היה נאבק על תקציבו כמוני, אולי לא היה מקבל את אשר אני קבלתי, אבל בוודאי שהיה מקבל יותר ממה שקיבל''. |
מסתבר שקופי ענן כבר לא כריש
