|
לגבי קופי ענאן הוא זוכה לתמיכה מאותן מדינות, למרות מה שהוא. הוא קנה קש העומד רק בגלל תפקידו הפורמלי, בתוך המבולקה שלקראת צלחמה. השחקן הראשי הוא בוש ועל פיו יקום דבר. יתכן שגרירה נוספת במועד פתיחת המלחמה, תביא לביטולה של המלחמה, גם בשל הוצאותיה הגבוהות כפי שציינת, אבל גם שאוטוטו אנחנו נכנסים עוד מעט למרוץ בחירות חדש. צפון קוריאה אינה פקטור ישיר, ממשל בוש כבר הודיע שיש בידיו למצות את כל התהליכים המדיניים בטרם יוחלט מה לעשות הלאה.
ולגבי הציונות, היא קיימת גם אם אנחנו לא מצהירים עליה בראש גלי. לכל גל התעוררות לאומית יש פיק ולאחריו דעיכה. וכיום אנחנו נמצאים בדעיכה, בפיזור נפש ובחיפוש אחר קרש הצלה ושאר דברים מוזרים. בסביבת גלובליזציה, פתיחות וקלות המרחקים כבל אינם פקטור קובע. סורגי הלאומיות נסדקים, אבל באופן מאוד משטה ומכשיל. עדיין קיימת אנטישמיות בנבכי החברה המערבית. החוק והסדר במדינות אלה מקשה על פעולתם של הארגונים האנטישמיים, אבל במצבים קיצוניים אפשר שתהיה הרחבה וגידול בפעילות האנטישמית שתפגע ביהודים בקהילות שונות. לישראל בגלות אין עתיד. קצב העלמות העם היהודי בגולה בזמנים מודרניים אלה הוא גבוה ביותר והוא הולך ומואץ. זוהי תופעה מקבילה המתרחשת לצד קיומה של אנטישמיות פעילה. כיום קרוב לחצי מהעם היהודי (כ-40 אחוז) יושבים בישראל, כ- 35 אחוז בצפון אמריקה והיתר פזורים במספר גושים גדולים (פריס, לונדון, דרא''פ, ארגנטיה, רוסיה ..... וכו'). בתוך 50-70 שנה צפויה העלמותם של היהודים והיטמעותם בסביבתם. יישארו רק הדתיים וקומץ יורדים ישראלים שינסה עדיין להישאר בקשר. |
יורם, ערב טוב. רשימתך מעניינת
