|
עיקרה של האמונה באלוהים היא אי ידיעה והעדר הוכחה לקיומו. ברגע שנדע שאלוהים קיים, נפסיק להאמין בקיומו. (להוציא את פגישת מספר גיבורי התנ''ך עם אלוהים, שזה לכאורה מעדות שניה ובאה להמחיש לציבור המאמינים את ''רוח האלוהים'', את קיומו ואת הדרגה הגבוהה של אלה שזכו לראותו ומרכזיותם בהנהגת העם).
הדבר דומה לאמונתו של ליאונרדו דה-וינצ'י כי האדם יכול לבנות מכשיר שיעופף מעל הקרקע כמעשה הציפור. הוא תכנן וצייר מספר כלים כאלה , שנשארו למשמרת אצל אוצר מוזיאון בפירנצה. הוא ושכמותו האמינו בתופעה הזו, אך לא ראוה. כ- 400 שנים לאחריו בנו מספר אנשים, בינהם האחים רייט, מכשיר שהצליח להתרומם מעל הקרקע, וההמשך ידוע. כיום אנחנו רואים, מכירים ויודעים את התופעה וסיבותיה ואיננו צריכים עוד להאמין באווירון. כי הוא קיים.
קיומה ושמירתה של האמונה באלוהים היא התחושה של אמת וצדק ושאר כינויים דומים המחזקים את האדם בדרכו לשם מימוש טוב אישי ועולמי. סידור תהליכי החיים האנושיים בין כל בני האדם על האדמה, כדרך שחוקי הטבע פועלים על כל העולם ומאפשרים את קיומו.
ומכאן שאמונה זו אינה זקוקה לידיעה או להוכחה על קיומו של האלוהים, שמרגע שנדע ונכיר, לא נצטרך יותר להאמין בקיומו.
מכאן שמקרה יאיר לוי אינו רלוונטי כלל לשאלת האמונה וקיומו של האלוהים, שכן הוא סטה מדרך הישר. כפי שנאמר ''הכל צפוי והרשות נתונה'', לאדם דתי ולאדם חילוני. האחרויות למימוש הוטב והאמת היא אחריותו של הפרט, והסתאבותו של הפרט אינה מלמדת דבר לכאן ולכאן. ובודאי לא לאחר שהורשע בדין ובא על עונשו. |
לשאלת האמונה
