  
  
  
|
 |
|
||
  אתה נוטה להשכיח כי בהסכם אוסלו גם קיבלנו |
|||
|
|||
כמה דברים , שחלקם השתנה עם קריסתו. הפלשתינאים הכירו במדינת שרל, ובזכותה לריבונות בגבולות 67 הייתה תקופה בה היה שיתוף פעולה בטחוני, וישראלים ששוטטו בערי הגדה בבטחון . ליריחו לקזינו היו כבר קוי אוטבוס מוסדרים של ישראלים. החלה להיווצר מציאות אחרת. כמובן שזה לא הספיק, כאשר שטפו נחשולי דם את האזור, אבל לכם נוח לזכור רק את הפיגועים, ולא את הפרותיה של ישראל את ההסכם. אבל כמו ושכתבת, אאנחנו נחזור למשא ומתן, ואני מקווה שהפעם הוא יעלה יפה. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| אינני רוצה להתבטא בגסות, אבל מה שישראל קיבלה |
|||
|
|||
באוסלו מתחיל בז' וניגמר בע'. דחלאן הגדיר את זה באופן חד משמעי כאשר היסתיימו ''שיחות'' טאבה: חרטא ברטא. משמעות ה''הכרה'' שלהם במדינת ישראל אינה שונה מההישג הגדול לדברי ביילין של ''הוצאת אש''ף מרשימת אירגוני הטרור''. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| משמעות ההכרה הוא ההפנמה של הזרם המרכזי הפלשתינאי |
|||
|
|||
כי הפתרון הוא 2 מדינות לשני עמים. זה תהליך שהחל אצל אצלם ב 88 , והגיע לשיאו ב 93. עבור אלה מאיתנו שהפתרון הזה לא מקובל עליהם, לא משנה בכלל מה הצד השני חושב או רוצה. הנדבכים שהיו צריכים לבוא מעל ההכרה, כמו חינוך למשל, לא יצאו אל הפועל. אבל אתה לא יכול להתעלם מהמגמות שעברו גם על החברה הישראלית, ועל כך שגם בישראל יש מגזרים המחנכים את צעיריהם על ברכי הכיבוש והגירוש. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי