  
  
  
|
 |
|
||
  נחום: השאלות שאתה מציג במקרה זה הן |
|||
|
|||
נכונות, ואני גם מסכים עם המחשבות שהעלית תחת סעיף הנ.ב., כמובן חוץ מהתיחסותך הספציפית למר אבנרי, שאינה במקומה לשיטתי; גם אם אינך מעריך את האיש ופועלו ו/או ושולל את דרכו - אין לתלות בלבד בו או בשמאל את הבעיות הגיאופוליטיות באיזור מדונים זה. איך ניתן לשמור על מה שנותר לנו - זו השאלה האמיתית, ושאלה זו אינה בחזקת אתגר אינטלקטואלי אלא על תקן שאלת קיום גרידא. לא יותר ולא פחות. במילים אחרות: השאלה היא לא למי יש את אבן החכמים או הקוד הסודי לפתרון Deus ex machina, אלא מי יוכל להביט במספר קטעי מציאות לא נעימים מתוך כוונה להפנימם. הרחות המנשבות באירופה כיום לוחשות כי -- שלום לא יהיה בדור זה. אולי בדורות אחרים. -- מדינות המערב לא יתנדבו להוציא עבור ישראל או הפלסטינאים את הערמונים מהאש. -- העולם בדרך לחוות חלקים מסויימים מנבואותיו של הנטינגטון, ככל הנראה. ארגו: המצב ישאר דומה למצב שהיה, וישראל מן הסתם תוסיף להחזיק בשטחים אלו עוד תקופה ארוכה, בדרכה אל מצב דמוי התפוררות פנימית, שפירושו הפיכת אוכלוסייתה הישראלית-יהודית למיעוט בארצה היא. אגב, לכל אלו הממלמלים ומקווים להתערבות אמריקאית מאסיבית לפתרון הסכסוך יש לומר, כי מעטים הסיכויים שיקום נשיא אמריקאי שיהיה מוכן לזחול על גחונו יותר מקלינטון למען נסיון פשרה בין הצדדים הניצים. לכל היותר תהיה באיזור פעילות אמריקאית כל כיבוי שריפות אזורי לצד נסיון מניעת חיכוחים. חזון גדול לא יצמח מזה. אם תסתכל על מערכת יחסיה של ארה''ב עם מדינות דרום אמריקה תראה שזו מקיימת יחסים עם כל מדינה המועילה לאינטרסים של ארה''ב, בסופו של דבר, בלי שום קשר להיותה דמוקרטית או לא. מצב דומה קיים למעשה עם ישראל; יש לשער כי ארה''ב תמשיך ותקיים עם ישראל קשרים כל עוד הדבר משרת את האינטרסים של ארה''ב, ללא קשר עם ישראל עומדת בקריטריון הדמוקרטיה האירופאי. דבר שאולי היה יכול לעזור בהאטת תהליך סחף זה הוא יוזמה ישראלית לנסיגה חד צדדית, לצד הקמת חומה בצורה בין שתי הישויות המתנצחות על פיסת ארץ זו. אולי. הסכם שלום לא יהיה כאן אלא הסכם הפרדות, במקרה הטוב. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| אלכסנדר, אתה צודק ביותר כשאתה אומר שאין לראות |
|||
|
|||
את תמיכתה של ארה''ב בישראל מובטחת לאורך זמן. ארה''ב דואגת קודם כל לענייניה היא וכשהיא תחדל להפיק תועלת מתמיכתה בישראל ותמצא את עניינה במדינות מזרח תיכוניות אחרות, היא תשנה את מדיניותה. התהליך לא חייב להיות פתאומי או מיידי, אלא זוחל, כך שייקשה עלינו לאתרו התחילתו. בינתיים היחסים הדוקים מאי פעם ומכאן שגם המחוייבות שלנו לאינטרסים האמריקאיים גבוהה ביותר. ישראל נחשבת למדינת חסות עם קשרים מיוחדים לארה''ב, ובכך היא נכנסת למעגל המדינות הבודדות שלהן קשרים מיוחדים עימה, כמו צרפת - זכר למהפיכה התקומה בארה''ב והסיוע הצרפתי למלחמת העצמאות, בריטניה - שותפות תרבותית, קנדה - שכנה ושותפה תרבותית - הדבר לא מונע משברים, אסטרטגיה גלובלית שונה ואי הסכמות בין המדינות. צריך גם להבין שהשפעת היהודים בארה''ב כיום בשיאה, מעבר למספרם היחסי באוכלוסיה (פחות מ- 2 אחוז יהודים מוצהרים), ונציגות בולטת בגופים ממשלתיים, סנאט, קונגרס, בתי משפט, אקדמיה, מדע, קולנוע, סיפרות וכו'. יש גורמים באמריקה שפוחדים מתופעה זו, שונאים אותה ונלחמים בה, במסגרת פחדם מכל מה שלא נכנס לקטגורית ה-wasp (גם שחורים, צהובים והיספאנים סובלים מתופעות דומות). צריך לזכור שגם מהגרים אסלאמיים הולכים ומצטברים בארה''ב, אך הם עדיין לא באים לידי ביטוי ישיר לגודלם. עניין של זמן. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי