  
  
  
|
 |
|
||
  ליורם |
|||
|
|||
תודה על תיקוני העובדות. הצרוף עם הכנסיה נעשה אכן כפי שאמרת והתערבב לי כאן הפאשיזם הספרדי עם האיטלקי. כיצד היית מכנה מדינה ש: 1) שולחת ביריונים שכירים להכות את השובתים על תנאי שכרם ומשליכה את מארגני השביתה לבית סוהר? 2) משתמשת בשירותים החשאיים שלה להאזין לנבחרי ציבור מהאופוזיציה. 3) מגבילה את תנועתם של עשרים אחוז מתושביה לאזור מושבם, כאשר התנועה בתוך תחום המושב מחייבת אישורים מיוחדים של ביורוקרט כל יכול. 4) מפתחת נשק ואמצעי שיגור במדינת אפרטהייד. 1) - שביתת הימאים והפעלת בריוני ''הפועל'' והמשטרה ע''י בן-גוריון. 2) איסר הראל - מאזין למנהיגי מפ''ם בשם ביטחון המדינה. 3) הממשל הצבאי עד 1965. 4) היחסים עם דרום אפריקה. כל המעשים הללו נעשו תחת שלטון ''שמאלני'' ''סוציאליסטי''. האם נכון יהיה לעשות אנלוגיה היסטורית ממה שצפוי לנו מממשלת ''שמאל''? מותר ? כן! נכון, מסופקני. היה מי שאמר שהדבר היחידי שאפשר ללמוד מההיסטוריה הוא שאין ללמוד מההיסטוריה. מאז המהפך ב- 77 התגלו הנטיות המובהקות ''ימינה''. המהפך סימל רק את הקצה הגלוי של תהליך סוציולגי שהחל עשרים שנה קודם לכן, הואץ ע''י מלחמת ששת הימים והעלה את בגין (''המזרחי ''הדתי'' ''האוטנטי'') לשלטון. אפילו השמאל ידע שנצחונו של רבין בקדנציה השניה נסמך יותר על פיצול הימין מאשר על רוב לדרכו (ראה התבטאויוו של מנהיגיו המפוכחים באותה תקופה). נצחונו של ברק היה נגד נתניהו ולא בעד איזו אידיאולוגיה שהוא ייצג. מצביעי ''שינוי'' אינם בדיוק שמאל, אך הסטיטיסטיקה מציגה אותם בתוך הגוש החוסם משמאל. האם שלטון ימין הוא בהכרח פשיסטי? האם בכלל ניתן לדבר במדינה הזאת על אידיאולוגיה של שמאל מול אידיאולוגיה של ימין? האם ניתן בכלל לדבר על אידיאולוגיה כלשהי? אם כן, אני חוזר בי מכל דברי. אם לא, ואני סבור שלא, הרי שההקבלה לפשיזם אינה במקומה, ממש כפי שההקבלה לקומוניזם תהיה מופרכת בכל סיטואציה שהיא. קיים ויכוח לגבי הגדרת הריבונות (גדר), לגבי התערבותו של האלוהים בבית הנבחרים (מועצות ''חכמים''), לגבי האקטיביות של בית המשפט העליון בנושאים שהפוליטיקאים נרתעו מפניהם, לגבי עבודה זרה וכמובן לגבי דרך המלחמה בטרור. אם פספסתי איזה נושא מרכזי, וודאי תתקן אותי. כל זאת במסגרת ''המדינה היהודית הדמוקרטית'' - הגדרה שהסתירות מובנות בתוכה. האם קיימת איזו עמדה ''ימנית'' או ''שמאלית'' המפרידה בין המחנות השונים, או שהמחלוקת חוצה קוים? האם המאבק הוא בין מי שסבור שלפרט אין זכות קיום ללא המדינה ''כשם שלאבר אין זכות קיום בלי הגוף'' (העמדה הפשיסטית המהותית) מול זכויות הפרט, או המאבק הוא לאיזה סקטור (ולאילו מוטבים ספציפיים) יזרמו יותר תקציבים על חשבון הכלל? איך ניתן בכלל לערוך הקבלה היסטורית בין מדינה אידיאולוגית למדינה עם הפרטה סקטוריאלית טוטלית המציגה מותגים של חברות ליחסי ציבור ללא כל התייחסות למוצר. היכן עומדת ההקבלה ההיסטורית שלך? כמה מבין אלו שהגיבו להקבלה ההיסטורית שלך היו מודעים למותג ''פשיזם'' וכמה למה שמסתתר מאחוריו? או אולי זו היתה כוונתך ואני סתם התפרצתי לחדר שמכתחילה לא הייתי נכנס אליו? אם טעיתי בדלת, אבקש את סליחתך. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| ליורם - תוספת לא מהותית |
|||
|
|||
התגובות בפורום מתאימות לשמות בהם ''מזדהים'' הכותבים: כוהנים, ידענים, אנשי אשכולות מהאקדמיה ופה ושם מי שאינו בוש בשמו. להרוג להם את המשחק? השתגעת?! | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| דוד, עם כל הכבוד, זה טיעון ''אד הומינם'' ממך לא |
|||
|
|||
הייתי מצפה לכשלים לוגיים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לדוד -אכן אולי ''ישחקו הנערים לפנינו.....'' |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| אתה צודק בהחלט לא כל ממשל ימני הוא פאשיסטי |
|||
|
|||
אם אתה מדבר על טוטליטאריות אין ספק שבזן הסוציאליסטי נבטו משטרים טוטליטאריים.אך מלבד הבדלים סמנטיים בין הטוטליטאריות הסוציאליסטית ללאומנית-לאומית יש הרבה מאפיינים המשנים מראש גישה יעדים מוצהרים ולפעמים תוצאה. מי שהוא פאשיסט ממליץ מקווה ומשתדל לבצע צורת משטר שאינה דמוקרטית מראש ואילו מי שהוא סוציאליסט אינו רואה כיעד מדינה ללא דמוקרטיה. ברור שאפשר להצטעצע לכאן או לכאן.בדברי ציינתי בהדגשה שיש טוליטאריות אחרת אך זה לא היה הנושא שעמד על הפרק בדיון הזה.אין לי בעיה להגדיר שלטון טוטליטארי המעוגן ביסוד סוציאליסטי.אני מודע לסיכוי הקומוניזם למשל ולו היו אלה על הפרק,בישראלףהייתי יוצא נגדם ''ברצון'' הייתי מגדיר את שרון, או נתניהו או אייתם ואחרים ''כסוציאליסטים'' אבל אז יהיה צורך להצמיד את הנדבך העיקרי שלהם....הלאומני נציונלסיטי וזו ,לדעתי,תהיה השוואה חמורה מדי עליה יאמר ישמרנו האל. נראה לי ששנינו מדברים על אותו הדבר,תוך שימוש במגברי קול שונים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ליורם - תיקון קטן |
|||
|
|||
מראש הסכמתי שאנחנו מסכימים על התוכנים אך חולקים על צורת הצגתם. לסיום, תיקון קטן. המאה העשרים הוכיחה שאין אידיאולוגיה חברתית המסוגלת להתחרות בדחפים החברתיים הבסיסיים: שבטיות (לאומיות או לאומנות) ועוצמה (נרדף הופך רודף ביום בו התהפך הגלגל). אמנם זו הכללה גורפת, אך ההיסטוריה מספקת יותר מדי דוגמאות כדי להתעלם ממנה. אסתפק באחת, בהתייחסות לדבריך שגם הסוציאליזם עשוי להוליד טוטליטאריזם. הויכוח בין לנין לטרוצקי היה ויכוח בין לאומיות לאוניברסליות. בעוד שטרוצקי (1895) הטיף למהפכה עולמית, לנין העדיף לדאוג בראש ובראשונה לביתו - רוסיה. שמש העמים נבר בהיסטוריה ובחר באיבן האיום ובאלכסנדר הגדול כמגדלור. במילים אחרות - התפשטות טריטוריאלית למחוזות החלום הרוסיים (התנועה הסלבית שגם דוסטוייבסקי היה חבר בה) פולין ומזרח אירופה (הגנה על נתיבי הפלישה ההיסטוריים לרוסיה) וגישה לים התיכון (המיצרים) ולנפט האיראני. רוסיה מעולם לא ויתרה על שטחים טורקיים שכבשה ונאלצה לנטוש ב- 1878. הסיסמה הרוסית, שאולי תשימע מוכרת גם לאוזן ישראלית, כל רגב אדמה שספג מדמו של חייל רוסי הוא טריטוריה רוסית. כך סופחה סיביר לרוסיה וזו הייתה האידיאולוגיה הרוסית הבסיסית עד התפרקות ברה''מ לעמים שלא הסכימו להיות מותכים בתוכה. במילים אחרות: מרחב מחיה (מזכיר משהו?) עטוף באידיאולוגיה של נמלים עמלות. קלף את האידיאולוג החברתי ותמצא תמיד את הלאומיות, הן משמאלך והן מימינך. ובמילים אופטימיות אלה אני נפרד ממך. לא נראה לי שתשמע ממני בעתיד הקרוב. ההתכתשויות ''המלומדות'' בפורום הזה מפהקות אותי עד מוות. אולי אראיין אותך על מלחמת לבנון במקום מושבך... | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי