פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
(נכתב בתשובה לרפי גטניו, 28/01/03 13:55)
קראו את גרף הטרור המצורף. זה חשוב!
אנה (יום שלישי, 28/01/2003 שעה 16:30)
בתשובה לרפי גטניו
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו


_new_ הוספת תגובה



רק שרון יביא שלום ובטחון...
מי שזוכר (יום שלישי, 28/01/2003 שעה 17:43)
בתשובה לאנה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



כישלון וליקחו
ישראל בר-ניר (יום חמישי, 30/01/2003 שעה 4:33)
בתשובה למי שזוכר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

התגובות מהשמאל על תוצאות הבחירות, מצביעות על דבר אחד: הם שוב מגלים חוסר הבנה בסיסי בראיית המציאות הפוליטית. זה טוב וזה רע. זה טוב, מפני שאם הם ימשיכו ככה מובטח להם מקום של כבוד בכותל המיזרח של האופוזיציה להרבה שנים. זה רע מפני שזה אומר שחלק לא מבוטל מהציבור, במקום לתרום לנסיונות למציאת מוצא מהמשבר, ממשיך לדבוק ברעיונות הבל חסרי כל בסיס במציאות, ולנסות לאכוף אותם על כלל הציבור.
להלן דוגמא אחת. בעיתון ניו יורק טיימס מהיום (29 בינואר) מתפרסם מאמר שכותרתו ''התוצאות הגיעו, השלום נחל מפלה'' (The Results are in, Peace Lost). כותב המאמר הוא אחד בשם גדי טאוב, מרצה לתיקשורת באוניברסיטה העברית. את המסר של המאמר ניתן לסכם בשני מישפטים:
למיצנע היתה תוכנית שלום (מי מכיר מי יודע?); ושדחייתה של התוכנית ע''י ציבור הבוחרים בישראל, כפי שבאה לידי ביטוי בניצחונו המוחץ של שרון, היא ''צעד נוסף בהפיכתה של ישראל ללבנון שנייה''.
שאלה בפני עצמה היא מי הוא קהל היעד אליו מופנה המסר של מאמר כזה, המופיע מעל דפי הניו יורק טיימס באנגלית. אבל קצת קשה לרדת לסוף דעתו של כותב המאמר. הפיכתה של ישראל ללבנון שנייה היא ללא ספק אחד ה''הישגים'' הבולטים ביותר של מימשל ברק. זה קרה עוד לפני הבחירות הקודמות, לפני ששרון ראה אפילו בחלומות הכי וורודים שלו את מישרד ראש הממשלה מבפנים. אז עכשיו הוא מדבר על ''צעד נוסף בהפיכתה של ישראל ללבנון שנייה''? והוא עוד מצפה שמי שהוא ייקח את דבריו ברצינות?
וזה חוזר על עצמו בווריאציות שונות אצל אחרים. רפי גטניו הוא דוגמא מייצגת. קריאת תגובותיו של רפי על תוצאות הבחירות כאן בפורום היא חוויה מתיאטרון האבסורד. הצורה בה מציגים את תוצאות הבחירות היא שכאילו יש כאן פרדוקס שלא ניתן למצוא לו הסבר הגיוני:
מחד גיסא רובו של הציבור בישראל ''תומך'' בהפסקת ה''כיבוש'', במסירת שטחי יהודה שומרון ועזה לערבים, ובפינוי היישובים היהודיים שם, ומאידך, בקלפיות, הציבור הזה מצביע בהמוניו עבור שרון המיתנגד לכל הדברים האלה.
האמת היא כמובן שאין פה שום פרדוקס, כי הדברים פשוט אינם נכונים. הפרדוקס הוא, אם הוא אכן קיים, שציבור השמאלנים עדיין ממשיך לדבוק בשקרים שהוא פיתח ומנסה להופכם למציאות.
רובו של הציבור בישראל איננו תומך לא בהפסקת הכיבוש, לא במסירת שטחי יהודה שומרון ועזה לערבים, ולא בפינוי היישובים היהודיים שם. מה שרובו של הציבור רוצה, ובשביל זה לא צריך לעשות מישאלים (ואפילו לא צריך להיות בארץ . . .), זה לחיות בשלום ובביטחון, ולשם כך הוא מוכן לתת הרבה. לשם כך הוא מוכן למסור חלק או אפילו את כל שטחי יהודה שומרון ועזה, ולשם כך הוא מוכן לפנות חלק או אפילו את כל היישובים היהודיים שם. ''מוכן'' זה לא בדיוק ''תומך'', וודאי שזה רחוק מאוד מ''רוצה''.
את מוכנותו הזאת של הציבור, שהיא תוצאה ישירה של שאיפתו הכנה להשגת הסדר סופי של הסיכסוך, הסדר שיאפשר לו לחיות בשלום ובשלווה ובביטחון, מיצנע, ומרץ, ורפי גטניו, כל אחד בדרכו הוא, מסלפים ומנסים לרתום לאג'נדה פוליטית שאין לה כל אחיזה במציאות.
בקרב ה''אליטה'' השלטת מקובל להיתייחס לציבור כאל אוסף של מטומטמים שאפשר למכור לו כל לוקש (זאת לא בדיוק אליטה, אבל הפוליטיקאים המנהלים את המדינה רואים את עצמם ככזאת). זה נכון בכל מקום, לא רק בישראל. המציאות היא שהציבור הוא הרבה יותר חכם ממה שנהוג לחשוב אותו, גם אם זה לוקח לו לפעמים קצת זמן עד שהוא תופס שעובדים עליו. וכשמגיע הרגע, זה בא לידי ביטוי בקלפיות, ואין כאן שום פרדוקס.
אחרי השנתיים האחרונות, אף אחד אינו יודע אם ואיך שרון יצליח לצאת מו הסבך. אדרבא, סביר להניח שלרוב הציבור יש ספק גדול ביכולתו של שרון להביא את הגאולה. אין ספק לעומת זאת שלרוב הציבור ברור מעבר לכל ספק שמה שהשמאל מציע הוא מתכון בדוק לכישלון, ואת זה הוא לא מוכן לקנות שנית.
נכון לרגע זה, היתבטאויותיו של מיצנע ושל מנהיגים אחרים בשמאל, והמשך ההיתחפרות מאחורי קלישאות בנוסח של ''די לכיבוש'' ו/או ''מילחמת שלום ההיתנחלויות'' מצביעות על כך שהם עדיין מסרבים להפנים את הלקח. מצד אחד זה טוב כפי שאמרתי לעיל, כי זה מבטיח להם 40 שנות גלות במידבריות האופוזיציה של הגדה השמאלית, ''עד שיקום דור אשר לא ידע את יוסף'', לא את יוסף שריד ולא את יוסף ביילין.
מצד שני זה מצער לראות אנשים מבוגרים, שלא כולם חסרי שכל לחלוטין, ממשיכים להישתטות בצורה כזאת.
_new_ הוספת תגובה



ישראל, אתה מסרב לשמוע או שבמקום מושבך
דוד סיון (יום חמישי, 30/01/2003 שעה 5:37)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אין לך גישה לאינפורמציה החשובה. יוסי שריד התפטר בגלל הכשלון שלו לשכנע אותם לתמוך בדרכו. זוהי הודאה בכישלון חדה וברורה.

אתה גם מסרב להבין ולקבל שיש אנשים מבוגרים שחושבים אחרת ממך ושיתכן (רק יתכן) יש היגיון רב בדרכם. מה שהכי לא מובן לי איך אתה לא רואה את הכשלונות של הימין הקיצוני והמתון שמשתמע מתוצאות הבחירות.

יש לך בעיה יסודית ומאד בסיסית עם השקפת העולם של אנשים שבשמאל. לכן אתה מחפש כל תרגיל לשכנע, את עצמך, את שומעיך מי/מה לא בסדר בעמדות שמציג השמאל. מצד שני אין לך שום הצעה מבוססת מה צריך לעשות.

הגיע הזמן שאדם מבוגר כמוך יגיד מה כן ויפסיק להתעסק במה לא. הציבור הישראלי, כדבריך, הוא מספיק חכם בכדי להחליט מהי הדרך הנכונה עבורו. זוהי הגישה הפוזיטיבית-חיובית שמציג הציבור בישראל שכולל את השמאל.

לגופן של התוצאות העם החליט ששרון צריך להמשיך בתפקידו וכך כנראה יהיה (הנה עוד אחד מהשמאל שמכבד את החלטת העם ולא חושב שהעם זה חבורה של מטומטמים כאשר הוא לא תומך בדעותיו/השקפותיו). שרון ימצא מציאות קשה ובגלל התוצאות הבחירות יתקשה להציע פתרונות לבעיות הבוערות שלנו. בעצם לא חשוב כל כך מה יהיה הרכב הקואליציה שיכונן - הפתרונות לא מצויים מאחורי הסיבוב.
_new_ הוספת תגובה



את האנשים מהשמאל אני מכיר לפני ולפנים
ישראל בר-ניר (יום חמישי, 30/01/2003 שעה 7:23)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כי גדלתי ביניהם וקיבלתי את החינוך שלהם. אני פחות מכיר אנשים מהימין. יותר קל להתעסק עם מה שאני מכיר.
_new_ הוספת תגובה



ישראל, מהו הלקח של המנצחים?
דוד סיון (יום חמישי, 30/01/2003 שעה 5:46)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ברור מאד ששרון צריך להציע פתרונות שישקפו את נצחונו. אבל כבר ברור שהוא יתקשה לנסח פתרונות כאלו. והקשיים הללו, כרגע הרבה יותר חשובים מאשר מה שאומר מישהו שכבר שנים באופוזיציה.

ישראל עומדת בפני שני איומים אסטרטגיים שהיא לא ממש בדרך לסיכולם. זהו האתגר האמיתי של שרון: להציע שינוי משמעותי בנושא הכלכלי ובנושא הפלשתינאי. אני מאד מסופק שהנצחון שלו יספק לו את הכלים לעשות זאת. מבחינה זאת, אני חושש, הנצחון שלו בבחירות לא שינה דבר.

זוהי לא הבעיה של השמאל, במיוחד לא עכשיו, שהוא במיעוט ושהעם אמר לו לשבת בבית (באופוזיציה).
_new_ הוספת תגובה



כששרון נבחר לפני שנתיים
ישראל בר-ניר (יום חמישי, 30/01/2003 שעה 7:29)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

היו לרבים ולי בתוכם ציפיות שהוא יביא את הגאולה. זה לא קרה. קשה מאוד לראות מה הוא יכול לעשות היום יותר טוב גם כשיש לא כנסת נוחה יותר.
ההישג העיקרי שלו זה שהוא ניווט בהצלחה יוצאת מן הכלל את מערכת היחסים עם ארה''ב (יש לו מזל לא נורמלי עם הדייר הנוכחי בבית הלבן). הוא גם הראה שהוא למד מן הניסיון בלבנון כמה חשוב להרחיב את בסיס התמיכה מבית, וגם פה הוא תיפקד לגמרי לא רע.
מאחר ונראה לי שהקו המרכזי שלו ימשיך להיות הימנעות מעימות עם האמריקאיים, זה יגביל מאוד את חופש הפעולה שלו כלפי הערבים.
_new_ הוספת תגובה



בזמן נתניהו היה שקט יותר!!
תמנע פלינסטון (יום רביעי, 29/01/2003 שעה 16:31)
בתשובה לאנה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

זה אומר שבזמן נתניהו היה שקט יותר!!
_new_ הוספת תגובה



גרף מעניין וערכי ביותר שמראה שהפיגועי הטרור גברו
איתמר שווארצפלד (יום רביעי, 29/01/2003 שעה 20:15)
בתשובה לאנה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בעקבות הסכם שנקרא הסכם שלום של אוסלו.

הלוואי ולא היינו הולכים למנהרה השחורה הזו מלכתחילה ובכך היינו מונעים אלפי פיגועים ומאות הרוגים.

זהו לקח חשוב הבא לציין שאי אפשר לעשות שלום עם ארגוני טרור, גם אם רוצים מאוד. רוצים, רוצים אבל מחמיצים. לא יוצא שלום מכישלון.
_new_ הוספת תגובה



אני רוצה, ואתה רוצה, אבל זה לא יוצא!
ישראל בר-ניר (יום רביעי, 29/01/2003 שעה 20:42)
בתשובה לאיתמר שווארצפלד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



שטויות. אחיזת עיניים ודברים בלי הגיון!
אנה (יום רביעי, 29/01/2003 שעה 20:49)
בתשובה לאיתמר שווארצפלד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

תסתכל טוב טוב. מה קרה תחת שילטון נתניהו? מה קרה אצל ברק? שני אלה היו ראשי ממשלה הרבה אחרי ''אוזלו''. המנטרה החדשה של הימין. כדי שיהיה את מי להאשים. שרון הגיע אחר שניהם ובכל זאת - תראה מה קרה בזמן שהם שלטו ומה קרה בזמן שהוא שלט.

אין לזה שום קשר לאוסלו. לשרון אין תוכנית מדינית. והוא מת מפחד להקים קואליציה עם הימין הקיצוני ומתחנן לעבודה שתשב איתו בממשלה. זה מוכיח הכל.
_new_ הוספת תגובה




חזרה לפורוםהסיפור המלא
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי