  
  
  
|
 |
|
||
  כל מלה בסלע, והמאמר כולו בזהב |
|||
|
|||
לא אחת נאמר במקומותינו, כי הליכוד החליף את מפא''י בשלטון. לכן אינני יודע באם רוב הצבור שהצביע עבור הליכוד, עשה זאת מתפישת עולם ימנית. מה שנראה לי יותר, שצבור זה ''העניש'' את השמאל על עיוורונו הפוליטי. חבל שעמרם מצנע שם בראש מעייניו את הנושא הפלסטיני. אם הוא היה מצהיר שיעדו הראשוני הוא להבריא חברה וכלכלה, כי ממילא אין עם מי לדבר בצד השני, הוא היה מפתיע בגדול. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| שמעון, נדמה לי שאתה מגזים |
|||
|
|||
לדעתי הציבור שלנו לא מעוניין בפתרון הבעיה-איום הכלכלי. מי שזכה ברוב הקולות (כ- 40 מנדטים) נכשל בנושא הכלכלי וגם לא הציע דרך לפתור את הדברים. בקיצור הנושא הכלכלי, לא היה מצליח להזיז את הציבור. כפי שאני כותב בטורים שלי בפורום: אם הנושא הז לא יטופל כראוי נסבול יותר מהצד הפלשתיני. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לדוד, אינני טועה - אם כי שנינו באותה דעה |
|||
|
|||
לדעתי גם אהוד ברק נכשל באותה צורה. אילו אהוד ברק היה שם על סדר יומו את הנושא החברתי והיה מזיז הצידה את הנושא הפלסטיני - בנימוק הפשוט וההגיוני: אני חדש בפוליטיקה. הוא היה מצליח. שנינו מסכימים שהנושא הכלכלי-חברתי שלנו הוא בעדיפות ראשונה, כפי שאחד-העם ראה אותה לפני כמאה שנים. הוא אמר בערך כך: ארץ כי תחרב, יקומו לה עזרא ונחמיה ויבנוה, אולם עם כי יאבד, מי יושיעו? אני חושב שזה מה שעומד מאחורי התיזה של שרון בנושא האחדות. הניתוח הפוליטי של אריה הוא מעולה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| שמעון, לשרון היתה אחדות בשנתיים האחרונות |
|||
|
|||
והוא לא ניצל זאת לטיפול בכלכלה (אני לא יכול להגיד שהוא לא מבין את הבעיה). מה מביא אותך לחשוב שכעת הוא יעסוק בזאת. מבחינת הצהרות נדמה לי שהוא התחיל לדבר על מדינה פלישתינאית. על כלכלה לא שמעתי ממנו. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לא תהיה לו ברירה אלא לטפל בבעיות הכלכלה, שעד |
|||
|
|||
עכשיו היה לו קל לטאטאה מתחת למרבד. גם כי הוא חשב שיש לו פתרון מספק בדמותו של תקציב כלאיים לשנת 2003 וגם שאירועי האינתיפאדה היו חמורים ורצופים. עכשיו משהוקל במעט עניין הפיגועים ונחשפנו לעובדה שהתקציב אינו מתאים למצב, הוא ייאלץ להתמודד גם עם הנושא הכלכלי. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| נחיה ונראה מה שרון יעשה |
|||
|
|||
למרות שאין לי עניין בהצלחתו של שרון אם הוא יטפל נכון, לא טיפול קוסמטי זמני, אצטרך להסיר את הכובע בפניו ולשבח אותו. למרות תקוותי הרי שבתוך עמי אני יושב - אם אינני טועה 1985 היתה הפעם האחרונה שממשלה ישראלית נקטה צעדים של מדיניות כלכלית משמעותית (מודעי ז''ל היה אז שר האוצר). | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| שמעון מנדס: |
|||
|
|||
אני רואה שאתה מסכים עם הניתוח שלי, אבל המסקנות... מה עם המסקנות?! | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אריה, צריך לחזור לימים של אלכסנדר זייד |
|||
|
|||
בשנת 1982 ( מלחמת לבנון), הגעתי לצידון לבדוק נושא מסויים. זה היה כמה ימים לאחר שחוסלו ארבעת שוטרי מג''ב בככר המרכזית של העיר. בשיחה עם קצין האג''ם על התקרית, הוא הסביר ששוטרי מג''ב לא הגיבו באש, כיון שהמרצדס שממנה נורו השוטרים, עמדה בקרבת המון אזרחים. אמרתי אז לקצין מג''ב, אם איננו מסוגלים להתנהג כמותם, אנו חייבים לצאת מיד מלבנון- כי ברומא צריך להתנהג כרומאי. אבל כאן הסיפור שונה. אם רצוננו בחיים, צריך להשיב להם באותה מטבע - כמו אלכסנדר זייד. הוא הרי אמר לשכניו הבדואים בערך כך: יש לנו שתי אפשרויות.האחת, שנחיה זה לצד זה בשכנות טובה. השניה, מלחמה, ובמלחמה אני אזיק לכם יותר - וכך היה. היתה מלחמה, והם הבינו, ושינו דרכם. היום, אנו חוששים מה יאמרו, אירופאים, או אמריקנים. והערבים יודעים זאת. תראה רק איך בסוגיה זו, המלך חוסיין גימד את מנהיגינו. ושלא יספרו לי כי הוא לא היה כובש ואנו כובשים. הסבא של חוסיין כותב בספר זכרונותיו בסוגיית המלחמה: במלחמה תעשה הכל, בכל התחבולות העומדות לרשותך, על מנת ל נ צ ח. ולאחר מכן תשב לנהל מו''מ על שלום. אנחנו כנראה לא רוצים לנצח. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| שמעו מנדס - אתה כזה פרימיטיבי! |
|||
|
|||
אתה מה-זה פשטני, מה-זה לא מתוחכם... אתה כל כך גס ושטוח... ''במלחמה כמו במלחמה'', הא? איזו חשיבה מוגבלת יש לך, יא מתלהם שכמוך! כל כך לא-שמאלני מצידך, פשוט נורא! אבל מה, שמעון מנדס? - אתה מה - זה - צודק!!! | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי