  
  
  
|
 |
|
||
  אומות כמו אנשים בזה אתה צודק ....... |
|||
|
|||
זה שיש ילדים מכים ומוכים , לא אומר שכולם כאלה. זה שיש משפחות שיש בהן אלימות , לא אומר שבכל המשפחות יש אלימות. כנ''ל לגבי אומות. יש כאלה שנלחמות ויש כאלה שחיות בשלום. יש כאלה שבעבר נלחמו וכיום חיות בששלום , ולהיפך. זה לא מה שיש , זה מה שצריך לעשות כדי שדברים יהיו אחרת. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| לא כל כך בטוח שהצד השני כה שוחר שלום, לאחר שתקף |
|||
|
|||
אותנו בספטמבר 2000 חרף הצעות ויתורים מפליגות. הצבעתי על מערך שיקוליו, מדוע הנקיטה באלימות עשויה להביא להשגת מטרותיו, בטווח הקצר ובטווח הרחוק. דומה שטרפנו את קלפיו, כשם שהשכלנו לעמוד על נפשנו נוכח בחירת היריב בדרך האלימות ב- 47 כאשר הוצעו לו הצעות מפליגות, ובמקרים נוספים. מדוע סבור אתה שהצד השני כה שוחר שלום, כאשר עראפת השיב לשאלת ראש ממשלת מאלזיה המוסלמי, מדוע לא קיבל הצעות ברק: לנו לא בוער דבר. עומדות לרשותנו 100 שנה ויותר לסלק את האויב הציוני מאדמתנו. או כאשר מועמר קדאפי אמר לפני כשנה: אנו כמליארד מוסלמים, יש ברשותנו נשק גרעיני (פקיסטאן) , מול 4 מליון יהודים היושבים על אדמתנו. למה אנו מחכים? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| שוחר שלום או מחרחר מלחמה |
|||
|
|||
באמת איני יודע אם היריב שוחר שלום , ואני אפילו נוטה לחשוב שהוא ממהר לחרחר מלחמה, לפחות לפי אמות המידה שלי . השאלה העיקרית היא אם היריב בשל להגיע להסדר שממנו יצמח שלום , ואם אנחנו בשלים לשלם את מחירו של ההסדר. היזמה הסעודית האחרונה מראה כי העולם הערבי השלים עם קיומה של מדינת ישראל . במקום לתפוס את השור בקרניו , ולצאת ביזמה שלנו שתטפל בבעיות היסוד , ממשלתנו עסוקה בלקבוע מי ראוי להיות פרטנטר ומי לא , מי ראוי להיות מנהיגו של היריב ומי לא , בקיצור , בכל אותם דברים לא חשובים הממלאים את זמנה ופוטרים אותה לדעתה ממילוי חובתה. ובינתיים , אנחנו קוברים את מתינו. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| האם בשל או בשל עד כדי רקבון? |
|||
|
|||
נעשה שימוש פעמים רבות בשנים האחרונות במונח העמום ''בשל'' כמציין ''עכשו הזמן המתאים'', ''עכשו שעת הכושר''. אבל שעת הכושר למה? לניירות חתומים שאין מאחריהם שום מאמץ ממשי לבלימת הטרור? הרי דומה שגיבשת הסכם עם דבר חסר סובסטנס, עם חדלות אישים ביצועית. בהקשר זה הוטל ספק בכשרותם הביצועית דהיינו במתן תמורה ביטחונית כלשהי) של מנהיגים פלשתינים. דהיינו מדובר בויתור חסר תמורה על נכסים טריטוריאליים החשובים בטחונית. שלום? מאיזו בחינה? דומני שפעם דובר גם על ''קורבנות השלום'', בבחינת דבר והיפוכו. שכן שלום -משמעו הפסקת האלימות. מראשית הסכסוך יוזם הצד השני שימוש באלימות כל אימת שנראית לו יתכנות סבירה לאלימות זאת. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אבל כל האומות בסופו של דבר ילחמו |
|||
|
|||
כך גם אנחנו, יש להפסיק לדמיין ''שלום'' כפי שאתה עושה כשבסאפרי האריות והזברות יסעדו יחד את ליבם בעשב ארצישראלי, אומר, הנה, עכשיו יש באמת שלום אין להתספק בשלום מדומה | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לרפי: היות מכים והיות מוכים |
|||
|
|||
כל הילדים, וכל המשפחות וכל האומות וכל המדיניות באופן פוטנציאלי גם מכים וגם מוכים. לפי חוק מרפי כל מה שעלול לקרות סופו שיקרה וכך בענין היות מכים והיות מוכים. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי