  
  
  
|
 |
|
||
  ''גדעון ספירו אדם נבזי'' נאום הגבר אוסטר |
|||
|
|||
אם מר אוסטר כבר עושה מאמץ ומביא מקורותיי, לפחות יתן תמונה מייצגת. זה נכון שהייתי עובד מדינה, וגם נכון שהועמדתי לדין. אבל לא בגלל התרשלות בעבודה. הנה מה נכתב עליי על ידי מנהל היחידה בה עבדתי, בגליון הערכת עובד, לקראת קבלת הקביעות. ''בעל היקף ידיעות רחב, נוטה להעמיק בנושאים עליהם הוא מופקד, בעל יוזמה, נכונות לחידושים ומסירות רבה לעבודה. אני ממליץ לקבל את העובד לתפקיד אותו הוא ממלא כעובד מדינה. הוא מבצע את תפקידו ביעילות, במסירות, בכישרון, לשביעות רצוני המלאה''. עתה, באשר להעמדתי לדין בבית הדין המשמעתי של עובדי המדינה. ההחלטה להעמידני לדין נבעה בגין פעילות הציבורית בתנועת ''יש גבול'' שנימניתי עם מקימיה מיד לאחר הפלישה הישראלית ללבנון בשנת 1982, ובגין רשימות שפרסמתי בתקופה זו בהן תקפתי בצורה חריפה את מדיניות הממשלה בכל הקשור למלחמת לבנון. הייתי עובד המדינה הראשון (ועד כה היחיד) שהועמד לדין על סעיף האוסר על עובד מדינה בכיר לבקר בפומבי את מדיניות הממשלה. מאחר והיה מדובר במשפט תקדימי, הוא התארך על פני תקופה של מספר שנים, והגיע עד לבית המשפט העליון, שפסק גם הוא פסיקה ראשונה בנושא. המשפט עצמו היה פוליטי קלאסי, השופטים לא היססו להביע את תמיכתם במדיניות הממשלה. לא אחת היו באי בית המשפט עדים לתופעות בלתי מוכרות בתחום המשפט, כמו ויכוחים פוליטיים שהתנהלו תוך כדי עדותי עם יו''ר חבר השופטים, שלא יכול היה להתאפק והעיר את הערותיו הפוליטיות. ביקשנו שיפסול עצמו, אבל הוא סרב. המשפט התרכז בשאלה, כיצד להבין את האיסור. בעוד עורך דיני אביגדור פלדמן ואנוכי טענו כי עובד מדינה אינו רכוש ממשלתי, אלא אזרח בעל זכויות דמוקרטיות, אשר על כן יש לפרש את האיסור כחל בשעות העבודה בלבד. כאשר העובד נימצא בביתו לאחר שעות העבודה, אזיי הוא, ככל אזרח, רשאי לממש את זכויותיו, הכוללות את חופש הביטוי. שהרי אחרת אנו מגדלים עובד מדינה בעל מנטליות חנפנית וטוטליטרית שבפומבי רשאי רק להסכים עם הממשלה. כבר ראינו במשטרים אחרים לאן זה מוביל. בית המשפט לא קיבל פרשנות זו, וקבע כי האיסור לבקר פומבית את מדיניות הממשלה הוא סוחף וגורף ומתפרש על כל שעות היממה. התוצאה: פיטורים ופסילה לשרות המדינה לחמש שנים. וכך יצא ששרון, פושע מלחמת לבנון שאחראי להרג מסיבי של אלפי בני אדם אינו פסול לשרות המדינה, ואילו אנכי, שביקרתי את פשעי ופושעי המלחמה נפסלתי לשרות. אני קורא לכך, הרשעה שיש עימה כבוד. (המתעניינים ביתר פרוט, יכולים לעיין בפסק דינו של נשיא בית המשפט העליון לשעבר מאיר שמגר בעש''מ 5/86). | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| גדעון היקר |
|||
|
|||
האם עוד לא נמאס לך להוכיח שאין לך אחות? הדחתך משירות המדינה היתה מעשה מביש ומכוער היאה למדינות טוטליטריות. תחזקנה ידיך על אומץ לבך והתעקשותך להגיד את מה שיש לך להגיד ללא מורא וללא משוא פנים. אל לך לטרוח ולהצטדק בפני כל מיני אוסטרים, לא לכבודך הדבר ולא לכבודנו. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| כעובד המערכת הציבורית לשעבר דווקא למדתי משהו |
|||
|
|||
חדש מהתשובה של גדעון לאוסטר. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אז מה, אתה מאשים גם את בית המשפט על שפסק |
|||
|
|||
שחרגת מהתחייבויותיך לתפקידך ועשית אותן קרדום פוליטי לחפור בן? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| שווארצפלד או בראונפלד? |
|||
|
|||
שווארצפלד חושב כמו עריץ, לפיו כל עובדי המנגנון הממשלתי צריכים להזדהות עם דרכה של הממשלה. במקום בו כל עובדי המדינה מסכימים עם מדיניות הממשלה, אין תהיות ואין התלבטויות ואז מוכנים לשרת גם את אושוויץ. במדינה דמוקרטית עובדי המדינה אינם עשויים מעור אחד והתפלגות השקפותיהם משקפת את התפלגות הציבור בכללו. אין כל מניעה כי אזרח החולק על הממשלה יהיה עובד מדינה. הוא לא יעבוד בתפקיד שבו יצטרך להסביר את מדיניותה, אבל אין סיבה שמי שמתנגד לכיבוש יעבוד במשרד התחבורה באגף למניעת תאונות דרכים, או כבוחן נהיגה במשרד הרישוי, או כמי שאוכף תקני איכות סביבה על מפעלים מזהמים. עובדי מדינה שלא מסכימים עם מדיניות הממשלה, הם בלם חשוב המונע לעתים הדרדרות מוסרית, בין השאר באמצעות חשיפת שחיתויות. עובדי מדינה כמו הפרקליטה ברקוביץ הם חמצן לדמוקרטיה. אנו צריכים להעלותה על נס. פסיקת בית המשפט העליון בענייני, היתה אכן מאד לא דמוקרטית. נשיא בית המשפט העליון לשעבר מאיר שמגר, שכתב את פסק הדין, עשה זאת יותר כחבר מחתרת אצ''ל לשעבר האץ להגן על מפקדו מנחם בגין, ולא כשופט בעל השקפת עולם וערכים דמוקרטיים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| גדעון, האם אתה יכול לעזור לי להיזכר בעובדי מדינה |
|||
|
|||
אחרים שעשו כמוך (פעילות פוליטית) ולא הועמדו לדין משמעתי. האם היו מקרים רבים שאתה מכיר ושלא נעשה כלום. אנא הוסף להשכלתי הדלה בנושא הזה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| רוב פעילי המפלגות שעובדים בשירות הציבורי |
|||
|
|||
מתעסקים רק בפוליטיקה ובדרך כלל הם מקודמים. היה מקרה ידוע עם אדם בשם חי חסידוף שעבד במשרד המשפטים והדליף מסמך לעתונות ופוטר, זה היה לפני שנים רבות מאד. לאחרונה היתה הפרקליטה שהדליפה את מסמך החקירה של שרון שהודחה, אבל אלו הם כבר סיפורים מסוג אחר. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לא נכון גדעון.רובם עובדים נאמנים של המערכת המשלמת |
|||
|
|||
להם את משכורותיהם. שומה על אלה הפועלים במערכת הזאת בניגוד למצפונם שיפרשו בגאון ולא יתנכלו למערכת. ההישארות במסגרת מערכת שאינך מאמין ביעודה ובמסריה מצביעה על תכונות שליליות החבויות בך. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לגדעון ולסיוון: הנושא לא פשוט: נניח שאתה עובד |
|||
|
|||
בחברת מיקרוסופט ומותח בפומבי ביקורת על החברה: הרי שלכאורא אתה פוגע במוניטין שצברה, חושפה ביתר שאת לתביעות מאחוריהם עשויים לעמוד מתחרים, ובגדול - עשוי לחבל במעמדה, רווחיה ויכולת עמידתה בשוק תחרותי, כמו גם בגורל השקעותיה במחקר ופיתוח והתקבלות המוצרים על ידי הציבור, וכיוצא בזה. מצד שני: דומה שבחברה כמו מיקרוסופט עשויים דווקא לראות בחיוב אנשים מבריקים שביקורתיותם היא עדות לטיב האנשים הלא קונפורמיסטיים והמבריקים המועסקים בחברה זאת. הדבר עשוי להוסיף למוניטין של החברה. צמיחה, פיתוחים מעולים וביקורתיות וחוסר קונפורמיזם עשויים ללכת יחד.. עובד מדינה ביקורתי: לכאורה מחבל במוניטין של המעסיק -דהיינו פוגע בשמה הטוב של המדינה (מסייע לכאורא בעקיפין ליריביה וחורשי רעתה). אבל: מדינה אינה גוף הומוגני, אלא מורכבת מכוונים פוליטיים שונים. כבר ג'והן סטיוארט מיל הראה באופן מבריק (במהלך לכאורה counter common-sensical -נוגד ממבט ראשון את התחושה המיידית - מהלך הדומה במקצת לזה של אדם סמית), כי ריבוי גישות והביקורת מעלים את מפלס היצירתיות בחברה ומגבירים את עוצמתה וחוסנה בניגוד למה שניתן היה לחשוב. ראה עוצמתה הכלכלית והצבאית של חברה הטרוגנית כארה''ב, לעומת חברה הומוגנית יחסית כבריה''מ,שנפלה ממנה במובנים רבים חרף מרחביה ומשאבי האנושיים והטיבעיים. האם ביקורת על מדיניות הממשלה מחלישה או יוצרת דווקא אווירה תוססת יותר ומגבירה את כוחות הייצור והיצירתיות במדינה? ואשר לאויב, הוא יכול להסתדר היטב גם ללא קולות מחאה פנים ישראלים.. אדרבה, הדבר יקל עליו להראות כי ''היישות הציונית'' הינה ''רע'' אחיד ומגובש, שכולו שחור משחור...גורם הומוגני קל הרבה יותר להכפיש... יתכן שהמחשבה שחלפה במוחם של עובדי מדינה אחרים כדוגמת סיוון היא שמכיוון שגדעון הינו מקרה בודד בו תופעל החוק המסויים הזה על פני השטח ובגלוי, הרי שעובדי מדינה אחרים עשויים להיות מסולקים או שסביבת עבודתם תומאס עליהם, באופנים לא גלויים, ובתרוצים מתרוצים ומצגים שונים, אך בגלל החלטה שניתקבלה אי שם שמדובר בגורם ''בעייתי'' מבחינה פוליטית... יתכן, בכך אין אגב כל חדש, שכן מדובר במסורת ''בולשביקית'' וותיקה (או איך שלא ניקרא לזה) ביישוב. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מיכאל, נדמה לי שאתה מחטיא את העיקר |
|||
|
|||
לפי מה שאני מבין מפתיל זה ספירו הוענש על פעילות פוליטית בהיותו עובד מדינה. לכאורה, על פי החוק או כללים לעובדי מדינה אסורה עליהם פעילות פוליטית. יותר מכך לכל עבודה נוספת מעל 2 שעות שבועיות עובד מדינה חייב לבקש רשות. אולי טעיתי בניסוח או במספרים אבל זוהי רוח הדברים. לפי הבנתי רבים מעובדי המדינה עוסקים בפוליטיקה גם בתוך יום העבודה שלהם. אני יודע כי שוחחתי עם כאלו על פוליטיקה לא מעט. בנוסף ישנם חברי מרכזי מפלגות שהיו בזמנו מעורבים בשרות המדינה. נדמה לי שהסיבה שגדעון הוענש היתה אחת: פעילותו הפוליטית לא היתה ''מקובלת'' על השלטון. הנה כי כן אין כאן שום שיקול שקשור לביקורתיות, יצירתיות ועוד. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי