  
  
  
|
 |
|
||
  אוונטוריזם רפואי: רעיון דל והופ ''נראה איך העסק עוב |
|||
|
|||
ד''. מחקר בעל תוצאות מצריך מערך חשיבה רב גורמי. לעיתים אבל, אצל חוקרים בינוניים ומטה קיימת היתפסות לקו מחשבה יחיד, תוך היעדר ראייה של קויים נוגדים. סוג חשיבה בזבזני, ניזקי ודל תוצאות זה איפיינתי בספרי כ''חשיבה חד מוקדית''. הגם שאיני מכיר את הנושא ואני יכול לחשוב רק על בסיס דמיות מערכתית, הרי שדומה שהרופא החוקר ניתפס למשהו בדומה ל''עיבוי העצם'', ''הקניית חוסן נוסף'', או משהו פשטני לאורך קו חשיבה זה. הוא ניתפס לבולט ולזמין לעין במקום לחשוב לעומק הבעייה. שהרי קו נוגד הוא שמופר כאן הויסות העדין של רגולציית והקצאת סידן, מנגנון תקין ומדוייק מאד בגילאים הנדונים, ניתן להניח. התוצאה הניזקית האפשרית: הצטפדות העצם, נזק לגמישות מוטוריקת הגפיים. החוקרים אולי אמרו (ובכך אולי אני מייחס להם יתר קרדיט מהמגיע?) : אם המנגנון של ציפוי וויסות מדוייק, העודפים יסוננו. נזק לא יהיה כאן. מה יכול לקרות? רק טוב במקרה המוצלח, אם לא יועיל, לא יזיק. הנחה לא מבוססת: מדובר ביצירת עומס-יתר overload כלפי מערכות. הדבר עשוי לייצר שיבושים. יתר צפידות ועומס-יתר עשויים להביא לאובדן גמישות מוטוריקת הגפיים, פגיעה במנגנוני הזנת חמצן בעת מאמץ. ולכן ליתר סידוק בשעת מאמץ. יש לבחון מגמות, אף שאינן מובהקות סטטיסטית, ולהפסיק את הניסוי מייד אם לא קיימת מגמת ירידה בולטת. אל לתת לו להגרר. בנוסף, יתכנו גם אפקטים ניזקיים ארוכי טווח, העשויים מצידם להקדים את גיל בריחת הסידן בשנים רבות אצל המשתתפים בניסוי. אוונטוריזם פרוע וחסר אחריות, על פניו. איני מומחה בנושא זה, אך אם הקו שבניתי מצלצל בעל תקפות אצל מומחים בנושא (כאספקט נוסף משמעותי) המסקנה היא חד משמעית. יש להפסיק את הניסוי מייד. וגם לא להתחמק מתשלום פיצויים במידה ויתגלה נזק, דבר שהינו פרקטיקה שכיחה לעיתים במערכת הבט- -. קישורים: אוונטוריזם רדוד מאחורי חזות הדמות המדודה וה''נועזת'': ד''ר מנגלה: http://www.haayal.co.il/thread.php3?rep=46279 | |||
| _new_ |
 |
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי