| ''ויאמר אלוהים''. יוצא שאלוהים או ''הכרת העל'' (הכרת האל) היה לפני הראשית.
אם כך, למה היה ''דבר ה''' או ''דיבר הבראשית'' בנקודה X בזמן ולא בנקודה Y הקודמת לה?
אם תגיד שאז גם הזמן ניברא והשאלה חסרת משמעות, זהו תעלול סמנטי. שכן נמיר את הדיבור על הזמן בדיבור על ארועים. האלוהים קיים וכך היה תמיד. אך אלוהים - משמעותו מרחב ארועים מסויים, האל מחולל או מהווה קבוצה (אין סופית) של ארועים והתרחשויות (אולי התרחשות של תודעה, אך התרחשויות, שינויים בתודעה/ממשות). אם כן, יש במרחב זה לפחות שני מצבים הנבדלים זה מזה (אם תדבר על שינויים, הרי תוצר השינוי - זרימת מצב א' למצב ב' (לפחות) השונה ממנו או לסדרת מצבים. שים לב שעקפתי כאן את שאלת הסיבתיות שגם היא - חשיבה סיבתית - הינה קונסטורקצייה שנבראה לפי קאנט ופטנג'לי.
השאלה - מדוע הבריאה היא במצב הכרת-אל א' ולא במצב ב'?
שני מצבי הכרת על (אל) או סידרה כזו, אך שאיבריה מבודלים זה מזה.
ומדוע מבודלים? למה לא הכל אחד? המבדל הוא דבר ה'.
''ויבדל ה'''
הדבר כתוב בספר בראשית פרק א' שחור על גבי כחול מרחב ההווייה.
הווה, יהווה, מה שישנו המתחיל בדבר ה'. |