|
1. נניח שאני מאמין בחלוקה בין גוף ונפש. במה זה משפיע על ההיפותזה על פי האלוהים שלך הוא סדיסט מרושע? לכל היותר, הוא מכין כמה שטיקים מלוכלכים גם לעולם הבא. העולם, הרי, היה מקום כל כך הרבה יותר טוב לפני שהמציאו את רעיון הגיהנום.
2. התפיסה לפיה יש רצון חופשי לבני האדם איננה מתיישבת עם התפיסה כי האל הוא טוב. בני אדם אמורים, על פי תורתך, למנוע מעשי פשע - ''לא תעמוד על דם רעך.'' משום מה, לתפיסתך, הישות היחידה שהיא כל יכולה פטורה מהצורך למנוע סבל. אם אלוהים היה יכול להסתכל בשלווה ברצח של אבי-סבי וסבתי על ידי הנאצים, במותם של ילדים בשדות המוקשים של קמבודיה, ובמותם של ילדים גרמנים שעוד לא הספיקו לקבל את התורה הנאצית בגיהנום של דרזדן, משהו אצלו דפוק. לשיטתך, הוא פטור מהמינימום שאנחנו, כבני אדם, מחויבים בו. המינימום הזה, מצידו, אפילו לא דורש מאמץ. אדם המציל אדם אחר מטביעה מסתכן בטביעה בעצמו; אלוהים לא מסתכן בכך, ועדיין הוא מניח לו לטבוע. הוא דומה למי שמסתכל מהצד בשוויון נפש, מצית סיגריה, ואפילו לא מתקשר לכוחות ההצלה: חרא של טיפוס. בהתחשב בכך שהאדם לא היה טובע מלכתחילה אלמלא אלוהים החליט על כך, המצב שלו שלילי הרבה יותר.
נכון שזה כיף להיות עובד שטן? |
אתה לא באמת קורא את מה שאני כותב, נכון?
