  
  
  
|
 |
|
||
  שמעון, האם תוכל להסביר את הכשלון הכלכלי |
|||
|
|||
של כור המופרטת שהפסידה מיליארדים? של גד זאבי של חברת רובננקו של כל חברות ההי טק שנסגרו של המשביר לצרכן של החקלאות הפרטית במושבים ועוד מאות ארגונים כלכליים חפשיים, מופרטים, בעלי מבנה חדשני ומודרני. במה שונה ההתמוטטות הכלכלית שלהם מזו של קיבוצים, פרט לשנאה הפתולוגית שלך לשמאל? | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| נדמה לי שהמאפיינים של חלק ניכר מהנפילות |
|||
|
|||
ברשימתך נובע מאותן סיבות שגרמו להתמוטטות חלק ניכר מהתנועה הקיבוצית. אבל יש הבדל חשוב מאד. עושרם האישי של בעלי העסקים שנפלו לא הועם או נפגע באופן ממשי. לעומת זאת הקיבוצים קיבלו על הראש מעל לכל במה למרות שהם נאלצים לחיות עם תוצאות הכשלון שלהם. הבעיה של חלק ניכר מהנפילות (כולל של הקיבוצים) נובעת מאי לקיחת אחריות בשתי רמות: 1. בחלק ניכר מהקיבוצים אחריות הכלל (השיתוף) גרמה לרבים להיות חסרי אחריות. 2. במדינה שבדרך וגם לאחר מכן המימסד נהג ''להציל'' מפעלים שונים (סולל בונה בשנות ה- 20 למשל) וגם קיבוצים ומושבים כאשר כשלו כלכלית. נוהג זה התחיל להשתנות כבר בסוף שנות ה- 70. לאחר מכן בעצם כל מי או מה שלא הצליח כלכלית התחיל את נפילתו. מה שמפתיע אותי במציאות הזאת שאת התכונה הזו של אחריות רק כשיש רווחים ניכסו לעצמם בעלי הון פרטיים (פישמן אמר לא מזמן לעיתונאי ששאל מי ישלם את חוב חברת הכבלים לאחר ששנים נבה נכסים מהרווחים ''אני לא פרייר של אף אחד). נכון, הוא ימשיך לקחת מאיתנו, הציבור, כל עוד ניתן לו. יש לא מעט סיפורים כאלו של בעלי הון שעושקים את בעלי המניות ואת החברה שהקימו. אבל הפתרון לכך הוא לא הכרח שעתוף ושוויון אלא התנהגות אחראית של השלטון - כולל לדאוג שזאבי ישלם את חובותיו, ולא לפחד מכך שאלו שהלוו לו את הכסף ינזקו. התרבות העיסקית במדינה היא לא בריאה אם בנק מכובד מרשה לעצמו לתת לבעל הון הלוואה שיקנה בה נכס כלכלי מבלי להביא מקורות עצמיים. כך דורשת המדינה ממי שמבקש סיוע בהתאם לחוק לעידוד השקעות הון. יחד עם זאת לא תמיד מקפידים על הכלל של מימון עצמי - כמו הבנקים. התוצאה השקעות בעסקים שאין להם ערך כלכלי ממשי. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אני רואה שהאדון מנדס חושש מויכוח... |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| הרשה לי שוב להתערב בשמו של מנדס |
|||
|
|||
וששמעון ואלוהים יסלחו לי... הוא לא היחיד שמפחד מויכוח. יש איזה אחד... שבעת פחד מפני ויכוח הוא מכסה על ערוותו באמצעות אמירות מבריקות וחכמות כגון: ''הנה עוד טרדן, טרחן וקשקשן אחד...'' על כך אמרו חכמינו: ''טול קורה מבין עיניך''. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מר פרלמן, מה שלומך? |
|||
|
|||
בניגוד אליך כשתופסים את מנדס מדבר שטויות הוא פשוט בורח, רק אתה עוד נלחם קרבות אבודים, מנדס חותך את ההפסדים. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי