|
העובדה שאתה קורא לחוקים הדתיים ''לאומיים'' איננה הופכת אותם לכאלה. גיור הוא טקס דתי, הכולל טבילה ומילה - שני אקטים דתיים במובהק. העובדה שגם בן גוריון חשב שגיור הוא אקט ''לאומי'' איננה אומרת דבר אלא על רדידות מחשבתו (חובה לציין שהוא לא היחיד שלקה בה: לפני מספר שנים הציע ביילין למסד ''גיור חילוני'').
האם יהודי יכול להיות צרפתי? כן. אמריקאי? כן. האם ליהודי צרפתי יש קשר עם יהודי אמריקאי (או יהודי ישראלי) פרט לקשר דתי? לא. הם אפילו לא דוברים אותה שפה.
המסקנה המתבקשת היא שיהדות איננה לאום ולא היתה לאום לפחות מאז זמן בר כוכבא. היהדות היא דת, כל סממניה דתיים, והתפיסה שלה כלאום היא פרי הרומנטיקה והלאומניות הגרמנית של המאה ה- 19. מאוחר יותר ראה שהתפיסה, אפעס, לא כל כך עומדת, אז יצרו את השילוב של ''לאום שהוא דת'' (שעה שלאום ודת הם הפכים, ונתפסו ככאלה במשך הרבה מאד זמן). גם זה לא עומד.
הסיבה היחידה שנצמדים, ללא טעם, לתפיסה השגויה של ''יהדות כלאום'' היא העובדה שדתות, על פי החוק הבינלאומי, אינן זכאיות להגדרה עצמית.
אופס. |
ודאי שיש
