|
בא נעשה השוואה קטנה בין החינוך החילוני והדתי ונראה מי הגורם הישיר למצבה העגום של המדינה. בחנוך הדתי כשהמורה נכנסת לכתה כל הילדים יושבים בכסאותיהם ומברכים אותה בברכת ''בוקר טוב המורה''. לעומת זאת בביה'ס החילוני התלמידים משתוללים,חלקם עדיין לא נכנס בכלל לכיתה ועוברות דקות ארוכות עד שהמורה יכולה לפתוח בשיעור, לאחר מכן קוראים הילדים הדתיים את קריאת ''שמע ישראל...'' דבר שהילדים החילונים אינם יודעים אפילו מה זה. בהפסקה של ארוחת הבוקר נוטלים הילדים של החינוך הדתי את ידיהם ומברכים לפני ואחרי הארוחה את בורא עולם על המזון שנתן להם ואילו הילדים החילונים אוכלים כמו בהמות ללא נטילת ידיים ותוך התרוצצות בלתי פוסקת בכיתה ובמסדרונות.בבתי ספר דתיים לא תמצא כמעט אלימות ואילו אצל התלמידים החילונים שטח בית הספר נראה כמו שדה קרב, ילדים מכתות ג' ומעלה נושאים בכיסם כלי נשק שהחביב עליהם ביותר היא הסכין היפנית. מעשי הגניבה וגביית 'דמי חסות' נפוצים מאוד בין התלמידים וסגל בית הספר נימנע (או פשוט לא יכול) מלטפל בבעיה. נערות מגיל 12 בערך מתלבשות במו נערות ליווי עם עגילים בכל מקום אפשרי והנערים מסתובבים עם 'קוצים' בראש בשלל צבעים וקעקועים בכל הגוף. אין כמעט בית ספר חילוני אחד בארץ שאין בו שימוש וסחר בסמים המתחיל כבר מכתה ד'. אפשר להמשיך ולהמשיך אבל אני חושב שהרעיון הובן. זה מה שקורה כשהראש ריק מערכים ומוסר והאידיאל הוא עגל הזהב שהוכנס כסוס טרויאני ע'י הציונים הכופרים בעת הקמת המדינה. מה שאתה מכניס בילד זה מה שתקבל בחזרה כשהוא יגדל. ימים יגידו מה יגבר - אהבת האלוקים או אהבת ה'ירוקים'. |
דוד ידידי, האמת כואבת לא?
