  
  
  
|
 |
|
||
  אומות שרחוקות מלהיות מאוחדות |
|||
|
|||
יורם ידידי הטוב, שמחתי לקרוא תשובתך זו מעל דפי פא''צ, ואני מקווה לראותך [גם] כאן בעתיד... --------------------------------- המאמר שרשמתי כאן רחוק מלהיות פשוט מבחינתי, ואולי יותר מכל מסמל את האמביוולנטיות שבי לגבי ההתרחשויות השונות בנושא הנדון. קביעתך כי אני אולי ''שבוי'' בסינדרום סטוקהולם של התרבות הגרמנית בה אני חי, מקוממת משהו, אך אני יכול להבינה; אולי הייתי צריך להביא מאמר אחר פרי עטי שדן בפרברטיות תופעת הפאציפיזם הגרמני (1), אליו אני מתנגד בכל תוקף בגין צדקנותו הברורה. רעיונו של קנצלר גרמניה בדבר ה''דרך הגרמנית'' נשמע זר ומוזר גם באוזניים אירופאיות אחרות, ממש כפי שהפגנות השלום הגרמניות ניזונות ממוטיבציות נוספות מאשר הפחד ממלחמה בלבד. הדבר החשוב שעולה בתגובתך אליי הוא נושא האומות המאוחדות ומידת סמכותו ריבונותו התיאורטית של מוסד זה. אני מסכים מראש לכל קביעה שהבאת במאמרך זה, אך יש לשיטתי לקחת בחשבון את מוסדות האו''ם ואת מועצת הביטחון כגורם מעצב תודעה בינלאומי, שהחלטותיו עדיין מהוות תמרור עבור אנשים רבים בעולם. העובדה שבוש ומימשלו גורסים כי יצאו למלחמה גם ללא אישור מועצת הביטחון מזכירה לי את עמדתו של הקנצלר הגרמני שגרס כי גרמניה לא תצא למלחמה ולא תשתתף בדבר גם אם מועצת הביטחון תחליט שזהו המעשה הנכון: בשני מקרים אלו בחרו מנהיגים פוליטיים להתעלם אפריורית מהחלטות מועצת הביטחון, ואני רואה בכך צעד בעייתי מאוד, במיוחד שהדבר נעשה במסגרת שאלת פלישה למדינה אחרת והכרזת מלחמה. לא לחינם חיפש בוש האב את קואליציית המלחמה המפורסמת משנת 91, ולא לחינם נעשתה עבודת שדה רצינית מאחורי הקלעים במסדרונות האו''ם לפני שגיבש את החלטתו לצאת למלחמה. גם במקרה זה יש לדעתי לכבד את החלטת מועצת הביטחון, או לפחות לנסות ולהשפיע על החברים בה לקבלת כוון החלטה מסויים. אני יודע שהדבר רחוק מלהיות קל, ובוודאי מצריך אמצעי שכנוע נוספים, אך הוא אפשרי. מסתבר כי מוסד מועצת הביטחון של האו''ם הולך ונהפך לבמה פרלמנטרית, עם כל היתרונות והחסרונות הקיימים בשיטה זו, ויש אולי לשקול מחדש את יחסי הכוחות שם. מכל מקום העובדות מדברות בעד עצמן: גם ג'ורג' דבל יו בוש אינו שש לעקוף את מוסדות האו''ם, ומסתבר כי עמיתו לדיעה הבריטי עומד לפני פוטש פנים מפלגתי על רקע עמדותיו שתומכות בצעדים חד צדדיים. במילים אחרות: ההצדקה והתמיכה בצעדים חד צדדיים אינם כה פשוטים הן עבור האמריקאים, והן עבור הבריטים, מסתבר. יכול מאוד להיות שיש צורך אקוטי לפרק את מוסדות האו''ם במתכונתם הנוכחית או לערוך רפורמות מרחיקות לכת, אבל המצב הנתון עכשיו וברגע זה הנו בחזקת עובדה שקשה להתעלם ממנה: יציאה למלחמה במקרה זה ללא החלטת או''ם מפורשת היא בעייה של ממש, ודומה שגם וושינגטון מיטיבה להכיר זאת. אין לי כל ספק שעמדותיהן ה''נאצלות'' של ארצות כצרפת, רוסיה או גרמניה מושפעות משיקולים אחרים לחלוטין, אולם דווקא השיחה והדיון בפרלמנט האנגלי גרם לי אישית יותר מכל להבין את הדילמה הנעוצה במהלכים אלו (2). גם עמדתה מעוררת הכבוד של האופוזיצייה השמרנית בגרמניה הינה דבר שאין לזלזל בו, אך דא עקא אין בשתי עמדות אלו כל רצון להתחכם ולעקוף את החלטת מועצת הביטחון. העובדה שהאמריקאים ספגו עד כה מפלה בשדה ניסויים זה, שהובלה על ידי יוזמה צרפתית, היתה צריכה כבר מזמן להעניש את צרפת בדרכים אמריקאיות רשמיות, ולא רק ברמת הצרכנות של האזרח הפשוט שמחרים סחורות צרפתיות. אולי על ידי כך היה מתאפס בורג נוסף במכונת האינטרסים הצרפתית. אם אוכל לסכם פעם נוספת בצורה ברורה את שעומד על הפרק, הרי שלא ברור אם יש לפרק את סדאם מנשקו בלבד, או לפרק אותו עצמו ואת שלטונו, וכנראה שכאן הדיעות חלוקות ביותר בקרב מקבלי ההחלטות במערב; החלטת האו''ם מדברת על פירוק מנשק בלבד, לצורך העניין, דמות הפקחים שאמורים לבצע מהלך זה. מובן שעבודת הפקחים אינה יכולה להתנהל ללא איום ממשי, אך לצורך יציאה למלחמה חייבת וושינגטון להוכיח לקהילייה הבינלאומית ולראשיה כי סדאם אכן מוליך את העולם שולל, ולבצע הסברה מקפת בעניין, שמשום מה במקרה זה לא היתה קיימת עד כה (3). אינני יודע אם תהיה מלחמה, אך אם תתרחש מלחמה זו לפי דוקטרינת בוש הרי שמלחמה זו והתוצאות הנלוות אליה עתידים לשיטתי להתגלות כפיקניק לא פשוט מהסיבות שציינתי במאמרי, ולכן שומא וחובה על מדינות המערב לגבש קו התנהלות ברור בשאלה זו, אשר עלולה ללא כל כוונה ספציפית לגרום למעין פריצת מלחמות נוספות ולהשתוללות הטרור. צעדים חד צדדיים ללא חזית מערבית מאוחדת וללא מקרה קאזוס-בלי ברור עלולים להתגלות כמשגה לא קל לטווח ארוך. _________________________________________________ (1) מאמר שכבר נכתב בנדון יובא לדיון בשבוע הבא (2) הדיונים הרציניים ביותר, לדעתי לפחות, נערכו בשאלה זו בפרלמנט האנגלי. אני מציע לכל מי שבידו אפשרות לקלוט את שידורי ה-BBC לעקוב אחרי דיונים אלו. (3) חוסר ההבנה והזלזול במערכת הסברה מצד המימשל האמריקאי לצעדיו אלו אינו מבשר טובות, ואולי יותר מכל מצביע על ההתנהלות החובבנית משהו שמאפיינת את צעדיו השונים של עד כה. | |||
| _new_ |
 |
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי