  
  
  
|
 |
|
||
  ואחרי שירדנו הכי נמוך שאפשר, |
|||
|
|||
לא נותר אלא לעלות... כפי שאמרתי, איני מחסידות הדגם הנוכחי, את חיי בחרתי לחיות במסגרת שונה, ואין לי כוונה להביא לכאן הרצאה מקיפה על תרומת קיבוצים. נסתפק במס' דוגמאות: * הגשמת החזון הציוני והפיכתו למעשי וממשי. * בנית מודל חברתי סוציאליסטי שיצר את הבסיס הכלכלי לקליטת עליה המונית. * מבנה חברתי שיוויוני בעל תהליך הכרעה דימוקרטי. * בחירה בשפה העיברית והשרשתה. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| נו, אז אם אנחנו כבר בעלייה, אז |
|||
|
|||
צר לי, אך כל הדוגמאות שאת נותנת אינן ייחודיות לקיבוצים. השפה העברית הושרשה על ידי כל העם, ומי שהוביל את המהפכה הלשונית היה בלשן עירוני. גם את הדוגמאות האחרות שאת נותנת ניתן ליישם על כל צורת התיישבות שהיתה קיימת אז. בכולן נקלטו עולים והוגשמה הציונות, פרט ל'בניית מודל חברתי-סוציאליסטי', שיתכן שהיה בקיבוץ יותר מאשר בעיר, אך אינני רואה בכך ערך ראוי. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ההבדל בין ''ניתן ליישום'' למעשים |
|||
|
|||
הדברים שכתבת מעידים על חוסר מידע, וחבל. אין לי כוונה לכתוב מאמר מלומד בנושא, ויש מספיק חומר כתוב, מחקרים ומידע זמין. קל היום לבוא ולומר שהעברית הושרשה בכל הארץ, לדוגמה, אבל מישהו היה צריך להתחיל בתהליך ולהנחיל אותו. ואם להמשיך בדוגמה זו - במרבית המושבות באותן השנים השפה ה''רשמית'' הייתה אידיש. ההבדל בין ''ניתן ליישם'' (כפי שכתבת) ובין היישום - כאן טמון הכלב. הדגם הקיבוצי, המהפכני, והאידאולוגיה שהביאה את חבריו לבניית חברה ערכית, חדשה ושונה מהדגם שבו גדלו (שוויונית, חילונית...) איפשר ליישם ולהפיץ רעיונות שלא ניתן ליישם בחברה שמרנית. התהליכים אותם ציינתי (וישנם עוד - כגון עבודה עברית, כיבוש הקרקע...), אכן צברו תאוצה ויושמו גם בצורות התיישבותיות אחרות בארץ (ובחלקם עדיין מיושמים). אך הפיכת החזון לאפשרי ומעשי, והכלתו כבסיס ערכי, החל בקיבוצים הראשונים. ובכך תרומתם. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי