 |
|
|
  היה זה תירוץ שקוף להמשיך את קיומו של האצ''ל- |
|
|
|
כמו כל ארגון שמנסה לשרוד. היתה כבר מדינה והאו''ם הוא שהחליט על מעמדה של ירושלים. בגין היה צריך להישמע לממשלה החוקית וזה בדיוק מה שהוא לא רצה לעשות. גם ההתגייסות לצבא נעשתה בלחץ ורק אחרי משא ומתן. כל הסיטואיציה של הבאת האניה היתה של מרי בשלטון- וגם בניגוד לתנאי ההפוגה. וזה לאחר שנים שאנשי אצ''ל פרשו מארגון ה'הגנה' ב- 37. וב- 40 מהם פרשו אנשי לח''י. מטה הפלמ''ח גם הוא פורק בהוראתו של בן גוריון ולא ניסו שם למרוד למרות שהיו יריבים פוליטיים מושבעים. בכל מדינה היו מדכאים את המרד שבצעו האנשים על אלטלנה כשמפקד או מנהיג הארגון כבר אז- נמצא על האניה ולא נשמע להוראות.
היה זה ניצול ציני של מצב זמני- שישראל בכלל לא הכירה בו. כשאנשי לח''י רצחו את המתווך ברנדוט כעבור מספר חדשים- שבא על מנת ליישם את מעמדה הבינלאומי של ירושלים- היה זה בידיעתו ובברכתו של ב''ג. לכן מה שהיה כאן שה ביסוס השליטה של הממשלה- מחדש מאי- שהיה עליה להתמודד מול מאמצי האו''ם לכפות הסדרים שלא היו נוחים ולא חופפים את העמדה הישראלית. לכן מעשה המרד של האניה היה חבלה בחבלי הלידה של מדינת ישראל. בבחירות קבלה חרות רק 8 מנדטים ועוד שלושים שנה נדרשו לה להגיע לשלטון.
אח''כ האשימו את ב''ג- בשטויות של בגין-שדיכא את חרות. וראינו כבר את השטות שלו בערוב ימיו.
ולזכותו ייאמר שאת יזמת סאדאת היה לו אומץ לקבל.
אבל זה אינו מנקה אותו מפרשת 'אלטלנה'-שבה ניסה במו ידיו למרוד בממשלה חוקית. |
| |
