| ה הרומית הפכה להיות בעלת ביורוקרטיה כבדה מאד, ואזרחיה הפכו בהדרגה לנירפים ואפתיים. הדבר הותיר את האימפרייה למעשה ללא צבא של אזרחים רומיים, והותירה חסרת מגן בפני השבטים הגרמנים.
לעומת הנירפות ופריצות המידות הרומית במאה ה- 4 , הרי שהשבטים הגרמנים הצטיינו הן באורח חיים ספרטני, והן במידה רבה מאד של שמירה על טהרת המשפחה ונאמנות מונוגמית מסורה מאד. האירגון החברתי הושתת על אסיפות שבטיות דמוקרטיות למעשה, ונעדר עריצות. זאת בשונה מאד מהעריצות הביורוקרטית הרומית והשחיתות הנוראה של הפקידות באימפריה.
קיסרי רומי היצליחו במדה של תבונה לנווט חלק מהשבטים הגרמניים הללו להיות מגיני האימפריה, תוך הענקת פרובינציות והרעפת כל טוב רומי עליהם. היגיע מצב שהיו אף קיסרים גרמנים.
הפיכתם של חלק מהשבטים הללו לנוצרים, אפשרה מצב בו האנטגוניזם בינם לבין הקיסרות הרומית, שהפכה לנוצרית מאז קונסטנטינוס, לא היה גדול עוד, עקב מידה של סולידריות נוצרית.
ניתן אולי לאמר שצעדו של קונסטנטינוס שאפשר בסיס סולידריות רחב כלל נוצרי, הוא שאיפשר לשמר את השגי הציויליזציה הרומית והיונית, בכך שמנע מצב של עימות קטלני עם הברברים, שלא היו עוד כה ברברים, אלא הפכו ברובם לנוצרים.
מאידך, ארצות הברית היא חברה דלת ביורוקרטיה, בעלת מסורת של עבודה קשה, חריצות ויעילות ברוח הלותרנית, דבר המקרין גם כלפי מהגרים היספנים ואחרים. במובן זה היא כיום החברה המחושלת ביותר בעולם. גם תופעות הניראות כאן כסאוב אינן אלא סממנים המאפיינים חלק זעיר מאזרחי ארה''ב, וגם אז אינם אלא חלק מתרבות הפנאי והמנוחה שלאחר שעות העבודה המאומצת. |