  
  
  
|
 |
|
||
  צריך להעביר את המסר של הסופר |
|||
|
|||
לפני הרבה שנים, אשתי מלכה מנדס ז''ל, עבדה בתחנת הטלביזיה הישראלית היחידה שאז היתה. היא היתה אז המפיקה, העורכת ו המ ת ר ג מ ת של הסרט הערבי ששודר מדי יום ששי. אגב, בטלביזיה עד היום אנשי המחלקה הערבית סבורים שהתרגומים שלה היו התרגומים הטובים ביותר. וזה נבע משתי עובדות. כילידת מצרים, היא שלטה בערבית המצרים שלטון ללא מיצרים, והכירה את מיכמני הלשון של השפה בשימוש היומיומי. והעובדה השניה, היא דאגה להעביר את ה מ ס ר (לא את השפה) כפי שהתכוון לכך הסופר. הייתי שותף לה בהרבה התלבטויות כיצד לתרגם מונח או ביטוי כזה או אחר. בתרגום לטלביזיה (גם לקולנוע), יש מגבלה של זמן, אי אפשר להרבות במלים כתובות כי הדיבור הוא מהיר), ויש מגבלה של מקום (מספר סימני הדפוס שאתה יכול להכניס בשורה הוא מוגבל). הטכניקה שאשתי בחרה בה, להעביר את המסר לצופה מחד, והכותרת צריכה להשלים את התמונה מאידך. במקרה שאריה ציין, לגבי ''הארבעה ביולי'' שנכתב במקור. בארה''ב אין אדם שהמושג ''ארבעה ביולי'' לא נהיר לו. ואילו אצלנו, לא רק שהארבעה ביולי לא נהיר כלל ועיקר, אלא שלצערנו הרב, אפילו ה' באייר אינו ידןע לכלל הצבור מהו. ולכן, המתרגם צריך לתרגם את המושג Forth of July ליום העצמאות. וכמובן, כאשר מופיע בספר פתגם כלשהו, חלה חובה על המתרגם להעביר את רוח הדברים ולא את לשונם. כלומר, אם השפה משתמשת בענבים להעברת המסר, ובשפת התרגום יש פתגם דומה שמעביר את המסר בעזרת תפוזים, למשל, יש להשתמש בפתגם של שפת התרגום. | |||
| _new_ |
 |
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי