|
קצב הקידום של מפקדים הוא מהיר מאוד, והזמן בו קצין ממלא תפקיד מסויים הוא לעתים קרובות קצר מכדי להפיק ממנו את המכסימום זה בדיוק ההיפך ממה שנידרש מצבא מיקצועי. בהרבה מקרים כשאדם מגיע לרמה בה הוא שולט בנושא באופן מלא ויכול להתחיל לבצע את תפקידו במלוא היכולת, מעבירים אותו לתפקיד חדש.
התופעה של הצפת הדרג הפוליטי באנשי צבא אין לה אח ורע באף אחת ממדינות המערב. אתה לא ניתקל בגנרלים לשעבר במיגזר הפוליטי לא באנגליה לא בצרפת, ולמעט חריג או שניים גם לא בארצות הברית (קולין פאוול, שהגיע לתפקיד הרמטכ''ל, הוא גם חריג בקרב הקצונה האמריקאית מאחר והוא איננו בוגר של אחת מהמיכללות הצבאיות). למיטב ידיעתי זה המצב גם ביתר ארצות מערב אירופה.
לארה''ב היו שלושה גנרלים שהגיעו לבית הלבן. שניים מהם, גרנט ואייזנהאואר היו כישלון טוטאלי (בהיסטוריה של ארה''ב, האדמיניסטרציה של גרנט ידועה בתור המושחתת ביותר שהיתה אי פעם). הגנרל השלישי, אנדרו ג'קסון (במחצית המאה ה 19 בערך), תיפקד לא רע, אבל הוא לא היה בדיוק איש צבא מיקצועי.
בחינה לעומק של מלוא הספקטרום של הפוליטיקו-גנרלים בישראל, מראה ברור שקריירה צבאית איננה מקנה הכשרה טובה לחיים הפוליטיים. |
ישראל היא באמת חריגה בתחום הזה
