|
הצצה במפה מבליטה את העובדה הגאואסטרטגית שהגדה המערבית/יו''ש הינה תוספת קטנה יחסית (כמה מאות קמ''ר) של שטח - אך תוספת ה*משלימה מבנה גאואסטרטגי* באופן המציב מערך מרחבי חסין יחסית. בעוד גריעת השטח המצומצם הזה, משבשת את המבנה הזה באופן הפורס מערך מרחבי עצים-חשיפות.
זאת כאנלוגיה לטנק בעל שריון חסין מאד שחובל בו ציר הלחמה אופקי בשתי צדדיו, כך שהתנע של כל קליע הפוגע בדפנות עשוי למוטט אותם. או מטוס קרב שחרטומו או זנבו האחורי ניקטם, דבר היוצר מערכת אוירודינמית שאין ליצבה כמעט.
או בדומה למבצר מימי הביניים הממוגן בתעלות מים היקפיות, כאשר עקב ''שיבוש'' גאולוגי כלשהו (טבעי או חבלני) מקורות המים זורמים בלחץ רב מתחת לחומה ומערערים ושוחקים את יסודותיה.
כל אלה הינם גריעות לא גדולות במימדיהם, אך כאלה הפועלים לשבש באופן קריטי מבנה לכיד ופונקציונאלי.
מדובר אם כן על מצב בו תוספת קטנה יחסית מביאה לתועלת שולית גבוהה במיוחד, ולקפיצת מדרגה פונקציונאלית, עקב ההשלמה הפונקציונלית שהינה מבנית ולא עומדת ביחס ישר למסות שטח גדולות. .
לכן אולי, על מנת להסיח את הדעת מהמשמעות המכרעת בחשיבותה של השלמה פונקציונלית גאואסטרטגית זו, כינו הערבים את השליטה על שטח של כמה מאות קמ''ר זה בשם כיבוש, תוך ''השתלת'' אסוסיאציות זרות אך רבות מטען - בדומה לכיבוש שטחים של עשרות ומאות אלפי קמ''ר בידי מעצמה קולוניאלית. |
עוד היבט חשוב ביותר. תודה אורי.
