  
  
  
|
 |
|
||
  הקיבוצניקים - נושאי חוד החנית בצה''ל? |
|||
|
|||
ראובן שלום, מצד שני יוצאי בני הקיבוצים נמנים בצה''ל על טובי החיילים בחילות הקרביים השונים, ולפי דברים שסופרו לי בשעתו - אשר אינני יודע אם הללו נכונים סטטיסטית - אף בחיל האוויר, שהוא הזרוע החשובה ביותר במערך ההגנה וההתקפה של מדינת ישראל. בהתאם לאותם דברים שסופרו לי בזמנו, הרי שאחוז חיילי הקרב בקרב בני הקיבוצים בהשוואה לאחוזם מכלל אוכלוסיית מדינת ישראל גבוה בהרבה מן הממוצע, וכי מדינת ישראל נהינת מהמוטיבציה הגבוהה הטמונה בחיילים יוצאי קיבוץ. מובן כי אשמח לשמוע ולקבל נתונים אחרים המתבססים על עובדות ומספרים מוצקים. שלך בברכה אלכס | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| תרומה שלילית של בני קיבוצים לחשיבה בצה''ל |
|||
|
|||
אלכס שלום, א. בני הקיבוצים היו חוד החנית של מערכת הביטחון בעבר. היום חוד החנית עובר לתלמידי ישיבות ההסדר. ב. מן הטעמים שראובן גרפיט מנה, צה''ל היה מסלול הקידום העיקרי של בני הקיבוצים כפי שצבא ארצות הברית הוא מסלול קידום עיקרי לשחורים בארצות הברית. והראיה: רוב בני הקיבוצים שהגיעו לצמרת צה''ל לא חזרו לקיבוצם. לדוגמא: הרמטכ''לים דן שומרון(אשדות יעקב) ואהוד ברק (משמר השרון). ג. אחת הסיבות שמערכת הביטחון של ישראל נמצאת בתהליכי קריסה היא התרומה השלילית של בני הקיבוצים ברמות הגבוהות של צה''ל. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| נתונים |
|||
|
|||
לא ידועים לי נתונים סטטיסטיים אולם כן ידוע לי מה שראיתי במו עיני. ביחידה שבה שירתי לא היה רוב לקיבוצניקים או שלא הורגש רוב כזה. היחידות שבהן מורגש רוב כזה היו עד לפני כמה שנים היחידות המיוחדות, שאליהן היו נמשכים אנשים על ידי המלצה, זאת אומרת שכאשר חייל רצה להצטרף ליחידה, במידה שהיה מביא המלצה, היה ניכנס. ההמלצה הרצויה היתה ממישהו שהיה כבר ביחידה. הנוהג הזה ירד בשנים האחרונות אולם היה קיים מאוד בעבר, ולכן היות ומההתחלה הקיבוצניקים היו שם הם משכו את חבריהם גם כן פנימה. למדתי בבית ספר קיבוצי מושבי, וגם שם כמות ההולכים לחיל האוויר או ליחידות מיוחדות לא הייתה גדולה במיוחד, אפילו כמות אנשי החי''ר לא הייתה גדולה במיוחד דבר שהפתיע גם אותי. אם אני זוכר נכון מהמחזור שלי נשארו בחיל האויר בסביבות שני טייסים. אחד מושבניק השני קיבוצניק. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מאן אתה צודק לגבי העבר - אבל הסיבה היתה.. |
|||
|
|||
בעבר הרחוק אילו הן העובודת אבל הסיבות לכך היו כדלקמן: 1) רובם לא רצו לחזור לקיבוץ, הם היו חסרי השכלה ומיומנות טכנית הנדרשת בשוק. הצבא איפשר להם השכלה וקידום ובית. 2) השכר שלהם הלך לקיבוץ, לפחות כל עוד משרתי הקבע רצו בכך, ולכן היתה מוטיבציה לקיבוץ. 3) הקיבוצים ראו עצמם כחיל החלוץ האידאולוגי והיה חשוב להם שבניהם יכנסו לכל עמדות הכח והשלטון (חלקם בכנסת ובמוסדות המדינה היה ללא פרופורציה לחקם באוכלוסיה שנע בין 2-3 % בלבד). 4) הקיבוצים סובסדו ב 100% ויותר. אדמות, מים,חומרי גלם, מחיר מובטח הכולל רווח לתוצרתם, שכר לחילים, שכר לקליטת עולים חדשים ועוד. מבינה פורמלית גרידא, אילו התחרו בשוק החופשי, הם לא היו מתקיימים מזמן. אבל - אין בכך לפגוע בתרומתם החשובה למדינת ישראל. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מאגר פעילים למפלגות פוליטיות |
|||
|
|||
ראובן: הקיבוצים הוקמו כתוצאה משני תהליכים: 1. רצון ליצור בארץ ישראל אדם חדש וחברה חדש. 2. חוסר עבודה קבוע לעולים החדשים בתחילת המאה כי המשק לא היה די מפותח בארץ ישראל, גם לא המשק החקלאי. פרשת הבגידה ברחל המשוררת מלמדת שרעיון האדם החדש והחברה החדשה היו חלומות באספמיה. ואילו הפתרון לבעיית חוסר העבודה היתה מבוסס על רעיונות אנטי כלכליים שמעולם לא עמדו במבחן גם לא בתקופת היישוב. הקיבוצים זכו לחיים ארוכים יותר משניתן היה לצפות באופן טבעי משום שהם הפכו להיות מאגר של פעילים למפלגות הפוליטיות ובייחוד למפא''י ולמפ''ם על גווניהם. כך הפכו הקיבוצים לצבא אזרחי לביצוע משימות שעליהן החליטו ראשי המפלגות: הקמת עוד קיבוצים, שליחי עליה, שליחי מפעל ''הבריחה'' מאירופה המזרחית אחרי מלחמת העולם השנייה, ושליחים במערכת הביטחון. כך חיזקו הקיבוצים את המגמה הבולשביסטית של המערכת הפוליטית ביישוב ובמדינה. אחרי הקמת המדינה התפקידים האלה אמורים היו להתחסל וחיסולם האיטי גרם נזק רב גם לאנשי הקיבוצים עצמם וגם למדינה שסבסדה את הקיבוצים במיליארדים רבים, ללא תועלת. החברה הקיבוצית הפכה להיות חברה שמרנית, וסגורה שסך תרומתה למדינת ישראל אחרי הקמתה היתה שלילית. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי