  
  
  
|
 |
|
||
  על הפקת לקחים |
|||
|
|||
דוד ידידי, אכן מחקרים מכל הסוגים מלמדים שבני אדם וארגונים מתקשים להפיק לקחים. ''מצעד האיוולת'' של ברברה טוכמן מתאר היטב את התופעה בפנורמה ההיסטורית רחבה. על עצם התופעה ישנו קונצנסוס, בין אנשים משכילים לפחות. יש חילוקי דעות על הסיבות לתופעה. ניסחתי תיאוריה משלי על כך: ''עקרון השרידות'' הטוענת שבכל רגע נתון כל מה שקיים יטה להמשיך להתקיים באותו מצב ויפיק כוחות מנטרלים כלפי מי שיסכן את שרידותו. אבל, כדי לשרוד יש להפיק לקחים. לפיכך בכל מה שקיים ובוודאי אצל בני אדם וארגונים קיימת גם נטיה להפיק לקחים. שתי נטיות אלה: להפיק לקחים ולא להפיק לקחים פועלות במקביל. ברוב המקרים גוברת, באופן ספונטני, הנטיה לא להפיק לקחים. אך גם הנטיה להפיק לקחים פועלת לפי עקרון השרידות. לכן מידה מסוימת של הפקת לקחים מופיעה אצל כל אדם וכל ארגון. לעתים נדירות הנטיה הזאת אף גוברת על האנטי שלה. וכך מה שקיים לא רק שורד אלא לפעמים גם משתפר. האינטרס האינטלקטואלי שלי מעבר לשרידותי האישית המובנת מאליה הוא להגביר את הנטיה להפיק לקחים במערכת הביטחון של ישראל. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| מישלטיין: החל מפרסומו של דרוין, יש מודעות לנושא |
|||
|
|||
ההישרדות ו''האדפטיישן'' ההתאמה לתנאי הסביבה והאיומים מכל הסוגים- שבשפתך הינה ''הפקת מסקנות ושינוי''. בטבע, ניקח למשל את החרגולים המכוסים במעטפת ''שריון'', המגן יש לו שני תפקידים נוגדים: (למרות שיש נשילה מספר מוגבל של פעמים לצורך מתן פתרון מסוים ל''מינוס'' הטמון בכיסוי המגן ) ה''שריון'' הזה מגן עליהם, מול סוג מוגבל של איומים חיצוניים (שומר על שרידותו) אך בו בזמן מונע אבולציונית, כך טוענים מומחים, מלהשתנות ולהתאים עצמו לשינויים הגדולים החלים ביקום. ראשם של כל בני מינם של החרגולים אנו יכול לגדול ולהתפתח. כן גם אצל הסרטנים ועוד. מהדוגמא לנמשל - כולנו כבני אדם כפופים למגבלות הטבע. כאשר היינו צעירים, עם רזרוות אנרגטיות, עם כוח שרירים ויכולת תנועה קלה, הרי עם בוא ''האויב '' או איום חיצוני אחר (לו גם אבטלה ופיטורין), עמדו בפנינו מגוון גדול יותר (במטריצת הפתרונות האפשריים -מבחר הפתרונות שיכולנו לבחור היה רב יותר של אפשרויות לבחירה) : כולל לברוח, להילחם, להחליף מקום מגורים, עבודה, ועוד). עם הגיל, עם ההתמסדות , לא רק השרירים מתקבעים,גם האנרגיות הנפשיות מתכלות, גם היצירתיות מתמוססת והמחויבות לעצמנו, לבני המשפחה, לחברים, לסביבה משתנים. לכן ''שרידות'' הינה היכולת להמשיך להתקיים תוך כדי תשלום מחיר יקר ולעיתים יקר מאד. ''שינוי'' - התאמה - אדפטשייון, זו פריוילגיה של צעירים, של בעלי מחשבה דינמית חדשנית יוצרת, של בעלי כוח (פיזי, כספי, פוליטי..)שיש להם עודף אנרגיה ומשאבים להתנסות ולבחור דרכים שחלקם תהינה שגויות. המנהיגים המובילים מגיעים לתפקידהם בזכות יכולות אחרות ולא פעם היכולות שהביאו אותם להצלחה פוליטית אין בה די להנהיג אומה / צבא/ חברה כלכלית בתקופת שינויים ואז הם נצמדים לשרידות וסופגים קרבנות כבדים באנשים / בכסף / באיבוד שווקים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לראובן: דרווין דיבר על כך וגם לפניו. כפי שאמר |
|||
|
|||
ניוטון על חובו לגלילאו: אנחנו יושבים על כתפיהם של ענקים ורואים עוד כמה דברים מעוד כמה זוויות שהם לא ראו. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מילשטיין - נכון אבל אנימנסה לשכנע אותך שהנושא שאתה |
|||
|
|||
תוקף בתאוריית השרידות הינה כוח עליון. לא ניתן לתקוף/לבקר הסטורית את מחדלי העבר (מלמות 1948) עם חשיבה מתקדמת. זה דומה לטענה שהדינוזאורים נעלמו / הושמדו כי לא יכלו להתאים עצמם לשינויים שחלו ביקום.(שאולי נוצרו עקב מטאור נפל במפרץ מקסיקו , אישית איני מקבל טיעון זה). שינוים והתאמות נוצרים רק בעקבות משברים, צמיחת ''זנים חדשים'' כי הזנים הקימים מכוסים ''בשריון פיזי / נפשי / מגבלות אלה ואחרות'' . מגבלה זו חלה עלינו בני האדם ,וגם עליך ועלי. אנו חיים עם מגבלותנו ואנו צריכים לקבל את ''השרידות'' ממש בדומה ליהודים במחנות ההשמדה נוסח אושויץ (ספרו המופלא של פרימו לוי) או היהודים שהסתתרו ברחבי אירופה (ראית את הסרט הפסנתרן?) נאלצו לשרוד עד שיעבור זעם, עד שיקום מנהיג חדש או כוח חדש שישנה את המציאות. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ראובן, מדוע לא ניתן לבקר את המחדלי העבר |
|||
|
|||
עם חשיבה המתקדמת? הרי איננו באים בטענות לאנשי העבר שלא היתה להם טכנולוגיה מתקדמת. אנחנו מבקרים אותם בעזרת מודלים פרשניים ''מתקדמים'' יותר, וזה לדעתי לגיטימי. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי