  
  
  
|
 |
|
||
  יש: לא צריכים ויש: שזה קורה בכל זאת |
|||
|
|||
אנחנו מדברים בסך הכל על ני אדם שמתנהגים כבני אנוש, ולעיתים ברגע מסויים מאבדים את שלוותם. זה לא צריך לקרות לכולנו, אבל זה קורה לכולנו. מנשיאים, ראשי ממשלה ומדענים ועד אחרון פועלי הבניין, מורים ומובטלים. זה אנושי, בכל זאת. המעשה החבלני הוא בלתי אנושי, עד כמה שבן אנוש יכול להיות בלתי. לכן אין מקום כלל להשוואה ערכית בין השניים. זה מה שרציתי לומר. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| אין כאן עניין של השוואה כלל |
|||
|
|||
המעשה של אהוד יתום, אם אכן רצח שבוי, הוא חמור וההשוואה למעשיו של הנרצח בכלל לא רלוונטית. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| רלוונטית ביותר, כי אנחנו מדברים |
|||
|
|||
באותו קונטקסט. ועובדה היא שגם אתה גזרת את דינו של יתום ביחס לאירוע. הכל יחסי, גם ביהמ''ש מקבל יחסיות זו ולכן דן כל רוצח באון אחר, לעיתים עד כדי זיכוי (במקרים של הגנה עצמית, גבול ההגנה העצמית) ועד כדי גזר דין שולי לצאת ידי חובה של מאסרים על תנאי או לתקופה קצרה בשל מצב זמני קשה שמוגדר לפעמים כ''אי שפיות זמנית'' או ''איבוד עשתונות''. לכן כל מעשה מוות הוא רלוונטי לגבי האחר ובטח למעשה מוות באותו אירוע. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| זוהי בעיה מוסרית שלא תלויה במעשי אחרים |
|||
|
|||
יתום נבחר על ידי שרותי הביטחון, בין היתר, בגלל יכולתו להשאר שקול ולא לאבד עשתונות. אני מאמין שאיבוד עשתונות היא לא תכונה רצויה על ידי המערכת בה עבד יתום. מבחינתי, כאזרח ישראלי, מעשה כזה הוא מאד לא צפוי וחמור ללא קשר לנסיבות. העובדה שאנחנו דנים על מקרה שהיה - לא היפוטטי היא העיקר. בכל מקרה אתה צריך להפריד בין מה אתה חושב על המעשה ומה אתה חושב על העונש הראוי. אופיו, תכניותיו של השבוי אינן רלוונטיות לשיקול אם המעשה חמור או לא. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| זוהי בעיה מוסרית שלא תלויה במעשי אחרים |
|||
|
|||
מדוע סוחר נדל''ן ואתה מתייחסים למעשהו של יתום כאל ''איבוד עשתונות''? למיטב הכרתי את הפרשה, מדובר בביצוע הוראה, שגרתית ככל הנראה, שניתנה ע''י הממונים עליו (ראש השב''כ), ברשות ובסמכות -- כך לטענתם -- של ראשי ממשלה ושרי בטחון. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מר פטל, אני מודה שעיקר תשומת ליבי היתה למעשה עצמו |
|||
|
|||
אם זכרונך לא מטעה אז המעשה חמור שבעתיים. לפי הבנתי הממשלה ומערכת הביטחון צריכים לשמור שמעשים כאלו לא יעשו במקום להורות על ביצועם. אני נוטה לקבל את הערכתך ולהודות ש''איבוד עשתונות'' היתה הנחה לא מבוססת כלל. מצד שני אין לי עצמי זכרון כלל מפרטי הפרשה. בכל מקרה אני מזכיר שעיקר טיעוני נגעו למעשה עצמו בלבד. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי