|
כדבריך קיים שימוש מוגזם בזכות השתיקה על ידי פוליטיקאים באמצעות שליחים. נדמה לי שזה התחיל לבלוט עם הסיפור על העמותות של ברק - אבל היו ''לטריק'' הזה גם ביטויים קודמים. אני חושד בברק לא פחות מאשר בשרון בעניין הזה (אבל נדמה לי שבמקרה של שרון מדובר על הרבה פחות כסף) .
לפי הבנתי, שניהם בתכנון מראש מידרו את עצמם מהעיסוק הישיר בכספים בכדי שיתקשו להפליל אותם כאשר דברים יתגלו. אחר כך כאשר התגלו הדברים השליחים השתקנים נבחרים לכנסת לשם ביטחון (עומרי שרון ויצחק הרצוג). לי זה מזכיר שיטות של מאפיה ועולם תחתון.
מה שעצוב (ומושחת) זה שיש פוליטיקאים שלהם ''מותר'' לשמור (שרון וברק באמצעות שליחים) על זכות השתיקה וכאלו שבעצם ''אסור'' להם (נעמי בלומנטל).
אבל הכי עצוב זה שעם ישראל מקבל את השימוש ''החורג'' הזה על ידי פוליטיקאים בחיוב ובוחר בהם שוב ושוב. ואת השליחים השותקים מעלים במעמד (בוחרים אותם לכנסת).
אתה, מר פזיז, מנסה להפריד בין השותקים מצד הימני של המפה הפוליטית לבין אלו השמאל. מדבריך משתמע כאילו זה בסדר ששותק פוליטי ישב בעמדת הנהגה אלא אם הוא מהצד היריב. אני אומר שאסור לנו:
1. לבחור את השותקים לכנסת/לממשלה.
2. לקבל זאת בשוויון נפש. |
שימוש מוגזם בזכות השתיקה
