  
  
  
|
 |
|
||
  עדין נשארו דברים לא ברורים |
|||
|
|||
1. ראשית לא מדובר על מנהיגים ימניים כי אם על שני מנהיגים בלבד: נתניהו ושרון. כיאה לפוליטיקה שלנו, כיאה לעם היושב בציון, אלו הם מנהיגיו. השקר נעשה לחם חוקם והרמייה חוק ברזל. עקרונות הופכים לפרגמטיות והיא מתחפשת לפח מדיני אשר מסבך עוד ועוד את ישראל על מזבח הכישלונות. לא בגין וויתר על ירושלים - רבותי בלי לכתוב הוא ויתר על סיני כי סיני איננה חלק מארץ ישראל השלמה - לא שמיר וויתר על יש''ע. מנהיגים מן המחנה הלאומי עושים פשוט מאוד, קריירה על חשבון מצע שקרי. אין דבר מצחיק יותר מאשר לנאום על מדינה פלשתינית כשמאחוריך נצב דיוקנו של ז'בוטינסקי. אגב, בני בגין ניסה להוביל מהלך נגד נתניהו ובעקבות ויתורו על חברון התפטר ורץ לראשות הממשלה. 2. המציאות דינמית ומשתנה במהירות רבה. היום אנחנו מדינה יהודית ומחר כבר לא. המציאות שואבת את הוואקום, את הריק. בפוליטיקה הבינלאומית את המדיניות. אם אין לראשי ממשלה תכניות מדיניות, אזי אלו שקיימות, גם הגרועות ביותר של האויבים הגרועים ביותר יכנסו אל הוואקום הזה. המציאות אינה מכתיבה דבר. בני אדם יוצרים אותה. בישראל מזמן הפסיקו ליצור מציאות: התיישבות? נדה. עלייה? נדה. ציונות? נדה. התגייסות? נדה. חשיבה מדינית? נדה. מה כן? ג'ובים, כסף וקומבינות. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| לצערי אתה לא עונה |
|||
|
|||
התגובה שלך נשמעת, בעיני, פוליטית, סיסמאית אבל אתה לא ממש מבהיר את מה שביקשתי. חבל. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לצערי אתה לא עונה |
|||
|
|||
אתה מעוניין שאכתוב כי המציאות אינה כפי שהימין יכול לתבוע, משום שישנן נסיבות כאלו ואחרות. ובכן, ד''ר דוד סיון היקר, הנסיבות הו תוצאה של מהלכים ומי שמוביל יוצר את הנסיבות. מי שמובל אז המציאות כופה עליו כך וכך. מנהיגי הימין הכושלים, נכשלים פעם אחר פעם משום שהם לא מובילים, אינם מסוגלים להגדיר מדיניות ברורה פעם אחת. לא נתניהו ולא שרון. זוהי הסיבה אגב, שתכניות השמאל נראות הרבה יותר משכנעות: משום שלשמאל יש אג'נדה ברורה, בעוד הימין אנמי לרוב. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לצערי אתה מפספס |
|||
|
|||
ביקשתי שתנסה להסביר מציאות מסוימת אבל אתה, לצערי, חוזר לסיסמאות (הפעם גם הוספת ''... היקר'' שהיה מיותר). אותם שני מנהיגים ידעו להגדיר מדיניות ברורה מאד ולכן נבחרו. למעשה לאחר היבחרם ברור שהם שינו מדיניות באופן מודע (חוץ מכמה מקרים שוליים יחסית). אני חושב שזה לא מקרי ושלהגיד שהם שיקרו או נכשלו זו תשובה לא מספקת. אני לא יודע את התשובה לבעיה הזאת אבל חשבתי שאתה כן...... | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לא הייתה כוונה ללעוג חלילה |
|||
|
|||
על כן אני מתנצל אם הצטייר כך. אריאל שרון לא התווה שום מדיניות. דווקא מדיניותו של אהוד ברק הובילה את הציבור לבחור בשרון, אשר הצטייר כברירת המחדל היחידה בפוליטיקה. נתניהו אמנם, כתב ספרים, הרצה, נאם ואף הגה את מצע הליכוד יחד עם חברי ליכוד נוספים. אך המרחק בינו לבין מצע הליכוד היה גדול מדי בסוף כהונתו. הסיבה לדעתי, נעוצה בכך, כי המנטליות הפוליטית הישראלית, אשר השחיתה מידות לא מבוטלות של אינטגריטי, שליחות ציבורית ואמינות, מתבטאות גם באובדן הדרך שמנהיגים שונים מבקשים בתחילת דרכם לבטא. הנאמנות לכיסא חשובה מהנאמנות לבוחר, ולכן נדיר לראות אנשים כמו אלי גולדשמיט או בני בגין אשר פורשים בשל מה שנראה להם שחיתות מוסרית של מנהיגי ציבור או כאשר הם לוקחים על עצמם את האחריות לכישלונם. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי