| ולו רק שיראה עד כמה הוא טעה ... עד כמה ערפאת אינו רלוונטי לשלום.
פרס הוא איש אנטי-הסטורי הוא איש של המחר. בכל צעדיו מרגע שהפך לפוליטיקאי בכיר שקולו נשמע ונחשב, בערך מאז 1974 הוא הראה שהוא מנסה ללכת ע''פ הזרם המרכזי, ממוצע סקרי דעת הקהל כפי שהוא נוהג לפרשם ולהעצים את המוטיבים שהוא נושא את דגלם.
כאיש שאינו למד מן העבר ומנסיונם של אחרים הוא מבסס את נימוקיו על ציפיות מהעתיד, על ''מזרח תיכון חדש''. הוא מנתח את דרכיו על שיטת ה'אילו' וה'אולי'. בכך הוא חוזר ונופל על אותם נסיונות שהיו בעבר ושמהם הוא מתעלם.
אצל פרס נאמר אין החכם לומד מנסיונם של אחרים, אלא רשאי הוא להתחסן מהם בדרכו שלו. |