  
  
  
|
 |
|
||
  רוני קליין כותב דעתו ביד אמונה, מחמיץ |
|||
|
|||
מר אשכנזי העלה שתי נקודות חשובות: האחת, מחאתם המוסרית של הטייסים יכולה להעשות וחייבת להעשות במסגרת אזרחית אחרת יש כאן מעין פוטש, מרי של חילים במדים כנגד הממשלה הנבחרת. הבעיה השניה - שכל אחד מהקוראים ידמה שיש לו שני ילדים לוחמים בצה''ל. האחד - טייס מסוק/ מטוס קרב, הבן השני קצין בסיירת חטיבת גבעתי, אותה יחידה ש 8 מלוחמיה נפגעו במהלך פעילות מבצעית, קרקעית לפני כשבוע, שנעשתה ללא סיוע של חיל אויר למעט פינוי החייל ההרוג והפצועים. עתה, לצורך חידוד הבעיה מוסרית, אנו כאבות /מפקדים צריכים להחליט את מי מהבנים שלנו לסכן בפעולה הבאה בעזה / ישע / לבנון כנגד אוכלוסיה אזרחית שבקרבה יושבים לוחמי החיזבוללה. (בהנחה שהדמוקרטיה ושלמות העם חשובים לנו, אנו דוחים אוופציה של סירוב פקודה). האם נתמוך בשליחת הבן לוחם החי''ר, שהסיכויים שלו לחזור בריא נפשית (עקב הלם קרב, ראיה מקרוב כיצד חבר נפצע קשה) או גופנית קלושים, זאת בהשוואה לסיכויים של הבן הטייס הקרבי, שפעולה קרבית שלו נמדדת בדקות. אבל הבן, הטייס הקרבי מסרב מטעמי מצפון --> התוצאה שהוא מסכן את אחיו לוחם החי''ר. מה עלינו כאבות לשני הבנים האלה להחליט? במי מהבנים לתמוך או לסכן? מה עוד שפעולות קרקעיות לעיתים קרובות מסתבכות . נקודה שלישית שיש להוסיף: הפצצה של טיל / פצצה מונחית לייזר יש לה דיוק של סנטימטרים. לעומתה פעולת הפגזה של פגז 175 מ''מ או פגד ארטילריה אלר או של טנק, במקרה הטוב דיוק של הפגד הראשון ולעיתים יותר מיזה , של רדיום 10 מטר ויותר. באיזה מקרה יהיו פחות נפגעים אזרחים??? לסיום, רצוי לקרוא מחדש את נימוקי סוקרטס אשר העדיף לקחת את כוס התרעלה ולא לברוח כי שלמותה של המערכת הפוליטית אשר שפטה אותו בעיוות דין מוחלט, היתה יקרה לו יותר מאשר חייו. | |||
| _new_ |
 |
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי