  
  
  
|
 |
|
||
  לרפי אשכנזי: אני מסכים לניתוח שלך אך |
|||
|
|||
ניתוח והסבר אינם הגדרות, דהיינו - אינו סוף הסיפור ואינו יורד לשורש הבעיה. מניתוח הדברים שכתבת אני מגיע למסקנה שכל המאפיינים שנסחת נגזרים מן ההגדרות היסודיות בדבר קביעת מקור האיום על השרידות של ''הטיפוס הימני'' לעומת ''הטיפוס השמאלי''. אני מצביע פה על שוני במבנה אישיות בין ''הימני הטהור'' ל''שמאלני הטהור'' ועל מבני האישות של אנשי המרכז ו''הקולות הצפים''. מבנה אישיות היא אבן יסוד וממנה ניתן להבין מדוע אדם דתי נוטה ימינה ואדם חילוני בעל השכלה בתחום הרוח והחברה נוטה שמאלה. אך ראוי לזלכור שזה רק פאן אחד של מבנה אישיות. לכן יש דתיים הפונים דווקא שמאלה ויש חילוניים בתחום מדעי המדינה לדוגמא הפונים ימינה אף כי במציאות בישראל רובם שמאלניים מן הפרופ' שטרנהל ואבינרי וצפונה. אבני היסוד, בהגדרה, פשוטות, אך הנגזרות בתחום זה רבות מאוד ויש להן ממדים רבים. ואף על פי כן רצוי לבסס את המערכת המורכבת הזאת על יסודות פשוטים ואיתנים. זאת נסיתי לעשות במידת יכולתי המוגבלת. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| פעם השמאל היה ציוני |
|||
|
|||
היום הוא כבר לא, יש למישהו הסבר? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לניר: לפי המודל שהצגתי, השמאל הציוני היה פעם |
|||
|
|||
ימני או לפחות קרוב יותר לימין מאשר היום, אך השתמש ברטוריקה שמאלנית. טול לדוגמא את דוד בן גוריון: עד שהתפטר סירב ב.ג. לבטל את הממשל הצבאי לערביי ארץ ישראל. זאת עמדה ימנית קיצונית הרואה באחר, בזר, במי שמחוץ לשבט, דהיינו מחוץ למערכת איום על המערכת. היום נוקטים בעמדה הזאת אנשים הנחשבים ל''ימנים קיצוניים וסהרורים''. המודל שהצגתי הוא ברור אך מאפשר דינמיות וגמישות בתוכו. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מה עם השומר הצעיר? |
|||
|
|||
אכן, השמאל של מפאי ושל אחדות העבודה. אבל לא כן השומר הצעיר ומפ''ם. אנחנו זוכרים את ההתייחסות ל'שמש העמים'. את ההתייחסות למשפטי הרופאים בברית המועצות, למשפט של אורן.הקמת הקיבוצים בארץ נבעה מהאידאולוגיה הקומוניסטית והסוציאליסטית. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לאחת: השומר הצעיר גם כן היה ציוני (קצת ימני) אבל |
|||
|
|||
''הגנים'' הימניים שלו היו חלשים יותר מן ''הגנים'' הימניים של הקיבוץ המאוחד ושל תנועת הנוער ''מחנות העולים''. לכן השומר הצעיר היה בעד מדינה דו לאומית והקיבוץ המאוחד היה, לפני הקמת המדינה, ואפילו אחריה בעד ארץ ישראל השלמה (יצחק טבנקין, ישראל גלילי עם המסמך המפרוסם הקרוי על שמו) . אבל אחרי חמישים וחמש שנים שתי התנועות האלה מצאו את מקומם הטבעי בשמאל. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מדוע השמאל אינו ציוני - הסבר לניר |
|||
|
|||
השמאל הציוני בנה את האידיאולוגיה שלו על שני יסודות: ציונות וסוציאליזם. מדובר היה בכפילות שהיא אחדות אחת, משהו בנוסח ''הזיווג הקדוש''. הביטוי המובהק ביותר לכך היה הקיבוץ: מצד אחד, אמר השמאל הציוני - אנו מקימים יישובים יהודיים במולדת על-מנת לגאול את אדמת הארץ ולשחרר את העם היהודי שיחרור לאומי. מצד שני, לא היו אלה ''סתם'' יישובים - כי אם יישובים שיתופיים, המגלמים בקיומם את אידיאל השיוויון הסוציאליסטי. כמו כן, שיחרורו הלאומי של העם היהודי לא היה עניין לאומי-אתני בלבד, כי אם ''מעבדה'' אנושית, שבה יוגשם הסוציאליזם בעם היהודי בלבד, כשלב ראשון - כמופת לשאר האנושות. ללא השילוב הזה - לא היה לכך שום ערך. לכן התנגד השמאל הציוני להקמת יישובים יהודיים בארץ-ישראל שאינם מיוסדים על העיקרון הסוציאליסטי, ובאותה המידה (ולמעשה אף יותר) התנגד לבניית דגם יהודי-סוציאליסטי שלא ישמש בעת ובעונה אחת גם כגאולת הארץ. אם תשים לב - ככל שהיו נציגי השמאל הציוני מרכסיסטים נאמנים יותר, אדוקים יותר - כך היו גם ציונים להוטים יותר: מפ''ם, בשעתו, התנגדה בחריפות לחלוקת הארץ; התיישבה באזורים המסוכנים ביותר; התנגדה להכרה בממלכת ירדן; רבים מבניה היו מבכירי צה''ל ואנשי הקו הראשון הן בגירוש הערבים במלחמת השיחרור (במידה שהיה גירוש) והן בהשתלטות על אדמות ערביות נטושות. יעקב חזן, ה''אדמו''ר האדום'' של השומר הצעיר - היה, במונחים של היום - היה נחשב לאיש ימין קיצוני. מדובר באדם שהתנגד בחריפות למדינה פלשתינאית, תמך בהתיישבות ברמת הגולן ובאזורים ה''ביטחוניים'' על-פי תכנית אלון, ואף יצא באופן חריג בדברי שבח והלל על גוש אמונים - למרות המחלוקת הרעיונית החריפה עימם. מה שקרה לשמאל שלנו, ניר ידידי, הוא בלתי נמנע: ברגע שקרס הסוציאליזם - קרסה יחד עמו גם הציונות הסוציאליסטית, שהיתה קשורה עימו בעבותות בל-יינתקו. הסכם אוסלו בא בדיוק על רקע אובדן הערכים המוחלט, הכפול, הציוני-סוציאליסטי - שפקד את תנועת העבודה. אם תשים לב, מקרב הבודדים במחנה השמאל שעדיין לא נשטפו בגל העכור של השנאה העצמית או התבוסתנות הדוהרת, אחד לא היה מעולם סוציאליסט (ח''כ פרופ' אמנון רובינשטיין), ואהרן מגד - שנותר נאמן לרוח המקורית של הציונות החלוצית של השמאל. הפתרון, לעניות דעתי, צריך להיות בחינה מעמיקה של יסודותיה הרעיוניים של תנועת העבודה - ובנייתה על יסודות חדשים, לא-סוציאליסטיים, כאשר היסוד הראשון שעליו יש להיבנות מחדש הוא א''ד גורדון, שעם היותו אחד מאבותיה החשובים של תנועת העבודה - שלל את הסוציאליזם במפורש(!). | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| כך זה נראה גם לי |
|||
|
|||
תאומים סיאמים, שאחד מהם יש להרוג, את החלש בהם, ולא, ימותו שניהם | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| תנועת העבודה הגדירה בראשיתה שני איומים על |
|||
|
|||
שרידותה: א. הפוגרומים של האנטישמים באירופה, ומבחינה זאת היא היתה ימנית-לאומית. ב.האיכרים בארץ ישראל שמנעו מאנשי העליה השנייה להקים חברה צודקת. תנועת העבודה החלה בתהליך של מעבר שמאלה אחרי מלחמת ששת הימים: אז קבעו מנהיגיה שאין יותר איום חיצוני שהרי צה''ל הביס את כל מדינות וערב והן לא תעזנה יותר לאיים על ישראל. לעומת זאת השתלטות היהודים על פלסטינים נראה בעיני רוב אנשי תנועת העבודה אי צדק משווע, בייחוד שעל רעיון החברה הצודקת בקיבוצים הם ויתרו מזמן. הימין הישראלי מונע בעיני אנשי תנועת העבודה, את ביטול אי הצדק הזה ולכן הימין בישראל מאיים על יכולתם לגשים את האידיאולוגיה שלהם. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי