|
אבנרי חצה את הקווים.
אני קורא לחברים לא להגיב יותר למאמריו.
אבנרי הלך לשמור על האיש ששולח את אלו הרוצחים בנו, ביום בו דמה השפוך של משפחת זר אביב שאכלה לתומה במסעדת מקסים עדיין לא יבש.
כשהייתי ילד זכיתי לנהל שיחה מעמיקה עם ניצול שואה. הדבר שזיעזע אותי יותר מהכל, מזכרונות הגטו, מהרעב, מהמוות, מסיפורי הרכבת והמחנה היתה העובדה כי בתוך כל התופת הזו היו יהודים ששיתפו פעולה עם הצוררים. לא עלה בידי להבין זאת, ושאלתי שוב ושוב את המספר האם באמת כך זה היה.
אינני משווה כאן את אבנרי לאף אחד. אבל הרעיון, אני מקווה, ברור.
מקומו של אבנרי על ספסל הנאשמים בבית המשפט. ואחרי מה שעשה ואמר הוא אשם עד שתוכח שם חפותו. |
חברים
