|
שהציטטה ממנו מתייחסת לזמנים אחרים ומצבים אחרים. מי יודע, אולי שם למעלה מתיישב לו ברנר ליד ר' בנימין ואומר לו:
עכשיו, כשיש לנו מדינה, כן, כן, יש לנו על מה לדבר. והוא מחטט בכיסו ושולף ממנו לבסוף איזה נייר מקומט ומתחיל לקרוא: ''והיה כי תבוא לרשת את ארץ מולדתך לא תבוא אליה כצר וכאויב/ ופקדת לשלום את יושב הארץ:/ לא באיבה ולא בעברה ולא במשטמה תבנה את משכן דורותיך כי אם באהבה ובחסד בצדק ובאמונה:/...... כי הוריש לא תורישו כאשר לא הורישו אבותיך את יושבי הארץ מלפנים:...'' אז, אז, היה אומר ברנר, לא היתה ברירה, ואתה יודע כמה התייסרתי, אבל היינו צריכים לשים רגל על פני האדמה. וכמה היינו חלשים אז. אבל עכשיו, ר' בנימין... |
וגם ברנר, בוודאי ברנר!
