  
  
  
|
 |
|
||
  דוכן יהודה היקר |
|||
|
|||
כאשר אני קורא מפיך ש''אף אחד אינו יודע על מה הוא מדבר'' - אני מתלבט אם להתמלא רחמים, או בוז. אבל כאשר אתה מאשים אותי באופן ישיר שאינני מבין מהו האיסלאם ומה מטרתו - אני כבר לא מתלבט - אלא מתמלא בבוז. אמנם לא אמרת שאתה מכל יושבי חלד יודע על מה הוא מדבר - אבל בהחלט קבעת באורח קטיגורי שכל האחרים אינם יודעים. כל מה שנותר לי הוא רק ''לקנא'' בך על ''חוכמתך'' ו''תבונתך'' ה''מעמיקה''. לו רק הייתי עפר לרגליך ולו זכיתי לאכול משיירי פירורי שולחנך. ימים על ימי מלך תוסיף בכל דור ודור, ר' דוכן, בעל ''שפתי החוכעם''!... | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| על רחמים ובוז. |
|||
|
|||
מר פרלמן הנכבד,אנני מתרגש במיוחד מסגנון התגובה שלך,זוהי תגובה אמוציונלית של מי שמתגלה במערומיו. כמוך כאבות המיסדים של המדינה,אין לכם מושג מהי ארץ ישראל,מהו עם ישראל,מיהו יהודי ומה הקשר שלו לארץ אבותיו.מדינת ישראל הוקמה בידי עמי ארצות ומנוהלת מאז בידי כסילים אטומי מוח המובילים אותה בדרך לאבדון.לצערנו רוב העם נסחף כעדר אחרי מנהיגיו ואינו משכיל לראות את שצופן לו העתיד.נבחרי הצבור הנבערים לדורותיהם ממשיכים לעשות את כל הטעויות האפשריות ואין משכיל לעצור ולעשות חשבון נפש. כאותו הכלב הנושך את המקל ואינו מבין שהאוחז בו הוא שמכה אותו כך אין אנו משכילים להבין שהערבים הם רק המקל.מי שאינו מבין זאת יצטרך להמשיך ולקבל מכות-עד שיבין. אין בכוונתי להתפלסף אתך ולא לשכנעך שדרכך מוטעית,העתיד יעשה זאת טוב ממני. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מר דוכן הנכבד |
|||
|
|||
משום מה אתה מזכיר לי את אותו חבר מרכז ליכוד שהתמודד מול יצחק שמיר על הנהגת התנועה. נדמה לי שהוא קיבל שניים-שלושה קולות... לאחר ה''התמודדות'' הוא עלה על הדוכן ולחץ בחמימות ובחיוך את ידי שמיר, מן הסתם איחל לו בהצלחה. ההבדל בינו לבינך, ידידי הנכבד - זה שאותו ''מתמודד'' לפחות היה מודע לכך שהוא קוריוז, והתייחס אל עצמו בצניעות הראויה ובהומור המתאים. אתה - לעומת זאת - מתייחס אל עצמך ברצינות תהומית... אני רוצה לברך על שובך אל הפורום - ולהביע תקווה שתמשיך לפזר פה את פניניך. אמנם אינך מתכוון לכך - אבל אתה משעשע למדי. גם זה משהו בימים טרופים אלה. ישחק הנער לפנינו. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| למר פרלמן - זכרונות. |
|||
|
|||
אם בזכרונות עסקינן הרי שאתה מזכיר לי ספור אמיתי ודי עצוב. אי שם בערבות אוסטרליה יש זן של קופים מאוד סקרן. סקרן עד מוות. כל דבר הם חייבים לבדוק ולא נחה דעתם עד שיגלו במה מדובר. בשר הקופים האלה מאוד חביב על אנשי השבט בכפר הסמוך אולם הבעיה היא שמאוד קשה ללכוד את הקופים הללו. משגילו הילידים שהקופים סקרנים מאוד וביחוד אוהבים הם לחקור כל דבר נוצץ החליטו להתחכם להם. הם קדחו חור בעץ בקוטר שיספיק בדיוק להכנסת ידו של הקוף ומשהבחינו כי הקופים מביטים בהם הכניסו בהפגנתיות חלקי מתכת נוצצים לתוך החור והלכו להסתתר במקום שהכינו מבעוד מועד לא רחוק משם. כמו על ידי מתן אות זינקו הקופים ופרצו בדהרה לעבר העץ כשהם דוחפים האחד את השני כדי להגיע ראשונים.דבר אחד הם לא לקחו בחשבון,שזה שינצח יהיה גם זה שיקפח את חייו.המהיר והחזק שבהם אכן הגיע ראשון ושלח במהירות את ידו לתוך החור כשהוא חופן בידו את ה'אוצר' שבפנים אולם כשרצה להוציא את ידו הרי שאגרופו הקפוץ היה גדול מדי והוא לא הצליח למשוך את ידו מתוך החור הצר. הילידים פרצו ממחבואם והחלו להתקרב כדי ללכוד את הקוף.הוא הבחין בהם והחל משתולל כשהוא מנסה לחלץ את ידו מן החור אולם ללא הצלחה משום שהוא לא היה מוכן לעזוב את ה'אוצר', וכך בשל עקשנותו הוא נלכד וידו נקטעה ע'י הילידים כדי שיוכלו לקחתו ולצלותו על האש. אנני יודע מדוע אולם כשקראתי את דבריך נזכרתי בסיפור העצוב הזה. אני מקווה שלא כאותו הקוף, אתה תשכיל ל'חלץ את ידך' ברגע האחרון ולהינצל. שיהיה לך ולכל עם ישראל שבוע טוב. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| בסדר מר דוכן, בסדר... |
|||
|
|||
מה שתגיד, כרצונך... הרי ממילא אינני יודע מה אני שח... | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| הפתעה - מסכים עם כל מילה. |
|||
|
|||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי