  
  
  
|
 |
|
||
  טוב, בו נהיה אינפנטילים |
|||
|
|||
נניח שמדובר בבניין משותף. עכשיו נניח שהדירה של השכן, כמו כל הבניין, היתה פעם שלך. בא איש רע בדמות בעל בית חדש וגירש אותך מהבנין שלא בצדק. עברו 3000 שנה ואתה כבר זקן וחוזר לבניין כי מצאו ששם אתה באמת רוצה לחיות, ובצדק. שם מקומך. אי הצדק הוא שאתה לא יכול לקבל את כל הבניין משום שברובו כבר חיים לא מעט זמן אנשים אחרים. אתה מתפשר על דירה אחת בלבד. עכשיו, בתוך הדירה כבר יש אנשים שהגיעו ביחד איתך ושניכם מחליטים להיות שותפים. שני חדרים, דירה אחת. אממה, השכן מעבר למסדרון מתנכל לך ומאיים על חייך. גם אתה עושה לו חיים קשים והדבר מגיע עד לסכנה של חיים ומוות. ברור לך שבאותה דירה אינכם יכולים לחיות בהרמוניה ושלום! מישהו חייב ללכת. אז אתה מציע לו לעבור לדירה ממול-שם יש מקום, תושבי הדירה הם חברים טובים והבעיה היחידה היא שלא בא להם כ''כ להכניס עוד איש לדירה, למרות שזה אפשרי ביותר. המסקנה היא שאנחנו והפלסטינים חיים כיום באותה ארץ. ''גבול'' דמיוני שיחצה איכשהו את הארץ לשניים ועוד החלק השני יהיה מופרד (עזה ויו''ש). כך אי אפשר לחיות, במיוחד ששני הצדדים מאיימים על כל אחד על חייו של השני. אחד העמים חייב לעזוב-זה ברור. אני לא מתכוון לעזוב את הארץ הזאת. היא קדושה לחלקים נרחבים בעם שלי. הטרנספר הוא כואב ועצוב, עם כל הכנות, אך הוא הדרך היחידה שנוכל להביא שלום על האיזור העקוב מדם הזה. שבענו ממלחמות! איני עושה זאת מתוך שנאה או גזענות, אלא מתוך רצון לשלום. | |||
| _new_ |
 |
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי