  
  
  
|
 |
|
||
  החלטה 242 |
|||
|
|||
היא מלאכת-מחשבת של פשרה וכור-היתוך של ניסוחים, שנוצרה לאחר ויכוח לוהט של חודשים ארוכים - כמעט חצי שנה. אילו ההחלטה היתה מתייחסת אך ורק ליהודה, שומרון ועזה - בוודאי לא היה סביר לטעון שעל ישראל להוציא פלוגה וחצי מאזור שכם ולסגור עניין - ומצד שני לא היה סביר באותה המידה שעל ישראל לסגת לגבולות 1949, פלוס דונם וחצי באזור לטרון. אך הצרה היא שההחלטה חלה באופן שווה גם על סיני ורמת הגולן, וכי הנסיגה מאזור קונייטרה + חצי האי-סיני מהווה נסיגה מ-90% מן ''השטחים'', והא ותו לא. את השאלה מתי צריכה להתבצע הנסיגה ובאילו תנאים אני מותיר בצד, כרגע, ויוצא מתוך הנחה - למען הקלת הדיון - שמדינות ערב הכירו ב''עצמאותה ושלמותה הטריטוריאלית'' של מדינת ישראל וגו' וגו'. עדיין - עם זאת - אין בהחלטה 242 שום תביעה, ולו גם קרובה - לנסיגה לקווי 1949, וזה מה שמטריף את דעתם של חסידי הנסיגה, ומה שמוציא אותם מדעתם יותר מכל הוא העדר ה''א הידיעה. זאת גם הסיבה שרמי נוידרפר נטפל דווקא לפירוש המרחיק-לכת והבלתי-קונבנציונלי של קלינגהופר, שהוא מן הסתם (יש להניח) פאשיסט יהודי ממוצע תאב-כיבוש - ומתעלם לחלוטין מאמירתו המפורשת והחד-משמעית של שר החוץ הבריטי (שאותו לא ניתן להאשים בנאמנות לעמדת ''אף שעל'') - שהעדרה של ה''א הידיעה איננו מקרי. * * * ניתן בהחלט לטעון, שכיום עמדת העולם היא שעל ישראל לסגת באופן מוחלט מיש''ע, ולהקים ''מדינה פלשתינאית'' ממערב לירדן. ניתן אפילו להוכיח - שהערבים ורוב הקהילה הבינלאומית סומכים את תביעותיהם אלה על החלטה 242 ומתבססים עליה. הבעיה היא שזו עמדה פוליטית - ולא משפטית. מבחינה פוליטית - אין שום מניעה מצד רוב העצרת הכללית של האו''ם לטהחליט שהחלטהת 242 מחייבת את סתימת תעלת סואץ בחול, או כל דבר אחר שתעלה יד הדימיון הטובה. אבל שוב: מדובר בעמדה פוליטית - ולא בניתוח משפטי. | |||
| _new_ |
 |
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי