|
סקינר והביהייביוריזם כבר מזמן אינם רלבנטיים בחינוך. למידה והוראה כפי שהן נתפסות היום נשענות בבסיסן על החינוך הפרוגרסיבי-פיידוצנטרי של דיואי, ובראש הפירמידה על הקונסטרקטיביזם של ויגוצקי ופויירשטיין. הגישות בזרם הזה גורסות כי למידה משמעותית מתבצעת תוך אינטראקציות חברתיות, ואת אלה אין המחשב מסוגל לתת.
המחשב הוא כלי מס' 1 לטיפול במידע - איתור, מיון, סינון,עיבוד, ארגון, וייצוג. הוא גם כלי תקשורת ראשון במעלה לקהילה לומדת. אולם אינו תחליף לאדם בשר ודם, מורה או חברים לכיתה.
(כל המובא כאן מעוגן במחקרים אמפיריים שיצוטטו כאשר אסיים להכין את המאמר על הקונסטרקטיביזם).
הפשטנות של שחור ולבן בתהליך כה מורכב כחינוך ילדים, והנטיות המוגזמות להכללה (''המורים'', ''המורות המבוגרות'', ''המורות מפחדות מן המחשב'') הופכים לצערי את הדיון לרדוד משהו ובודאי לא עינייני. |
ב.פ. סקינר תיכנן מכונות הוראה עוד
