|
מדובר בתקופה ארוכה מאד שבתוכה יש פירקי מישנה וגורמים שונים, לא כולם פעלו בו זמנית. מעבר לדברים הנכונים שהועלו כאן יש להוסיף:
המשבר הנוכחי החל עם משבר הבנקים וייצוב האינפלציה בשנת 85, ולא ביכדי. מי שבשנות השמונים לא ידע לקרוא את המצב היו הבנקים. זכורים הימים שכל גיזבר קיבוץ היה נידרש להביא 5 ערבויות של קיבוצים אחרים, ואף אחד בבנקים הגדולים לא חשב לחבר את המיספרים, למרות שמדובר היה במיגזר שלפחות החקלאות בו היתה דומה ממשק למשק. דווקא לקיבוצים (באמצעות ה''מרתון'' שהיה מין מאזן קיבוצי משוערך לתנאי האינפלציה דאז היה מושג ברור מאד על מצבם. צריך להוסיף שאז כל עם ישראל חי על זיכרון הלוואות העבר הלא צמודות שנישחקו לחלוטין, והיו רבים, גם בקיבוצים וגם לוקחי משכנתאות בעיר, שחשבו שהעבר יעיד על העתיד, ולא כך היה.
העצירה הפתאומית והמוצלחת מאד של האינפלציה הפתיעה גם את בנק ישראל, שלא האמין בהצלחה זו, וכאז כן עתה הריבית הנומינלית שהפכה לריבית ריאלית אדירה (25% לחודש!), הכניסה כל מי שחייב באותו רגע, לסיחרור שלא יכל בשום אופן להיחלץ ממנו.
נושא נוסף היה השפעת מהלכי התיעוש על הקיבוצים, והמעמד המישפטי של המיפעלים. מהותה של חברה בע''מ היא שבמידה והעסק ניכשל, לא יורדים לחיים בעלי העסק, המפסידים רק את הונם שהושקע ולא מעבר לכך. בהרבה מאד קיבוצים הוחלט, בגלל יתרונות מיסוי, לפעול באמצעות שותפויות למיניהן. כאשר המיפעל הצליח היה הכל טוב. אך כאשר הוא ניכשל, ספגו השותפים, קרי חברי האגודה, את מלוא המחיר, וזה עוד בטרם הזכרנו את האגודות המרכזיות - מפעלים אזוריים ועוד.
יחד עם זה צריך להודות שכשם שהקיבוצים בתחילו הוקמו כשליחות, הרי מאז עלית הליכוד לשילטון ב 77 השתנתה החברה, השתנה האקלים הפוליטי, ומחיי שליחות בקיבוץ שבספר נהפכו הקיבוצים ''פראיירים'' וכך ניראית החברה שלנו. הקיבוץ יכל וצריך להשתנות עם החברה, אך כשם שהחברה היא אחרת, גם הקיבוץ ישרד אולי כיישוב ואפילו כקהילה, אך לא כקומונה שיתופית.
גם חלו בקיבוצים ובמושבים תהליכי פחת ברמות המנהיגות (שהלכה לעולמה או עזבה) ותהליכי סלקציה שליליים, וכולם יחד הביאו למצב נוכחי עגום של חלק ניכר מהקיבוצים.
יש לציין שיש קיבוצים שהצליחו כלכלית, בעיקר בגלל שהשקיעו במפעל מצליח, ולא בגלל נדל''ן. לדעתי בדיקה מעמיקה תימצא שמרבית הקיבוצים המצליחים היו מלכתחילה בעלי הון אנושי גבוהה מאד - לדוגמא קיבוץ מעגן מיכאל שהיה צמרת בית הספר הריאלי וגימנסיה הרצליה, וקיבוצים אחרים.
חבל, כי לא קם תחליף עירוני ראוי לשם קהילה, הנותן לא רק תמיכה אישית או חברתית, אלא גם כלכלית בעת הצורך, והרי המדינה ממילא מסתלקת מחובותיה בתחום |
הסתבכות מורכבת מאד
