|
לכתיבתי, שהרי דיברתי על הציוילזציה המצרית, מול הכנענית. והרי עולה מדברי שבציויליזציה המצרית, בעלת מרחב האפשרויות הגבוה יותר, סביר ש''הצ'אנס'' שמשה והציויליזציה היהודית המתפתחת יכלו לממש, היה גבוה מזה שבכנען.
גם אם תניח שהאל מתערב בהיסטוריה ומתחוללים ניסים, הרי שהם נראים כעניין ''טבעי''. כך, מבחינת המאמין ב''נס'' יתכן שהרעב בכנען לא היה מקרי, אלא נועד לתת הזדמנות גדולה יותר להתפתחות היהדות במרחב האפשרויות המפותח יותר במצרים, בעוד אילו אברהם היה נשאר בשלב מוקדם זה בכנען, היה ניגדם באיבו על ידי הברבריות הכנענית, או שהיה עומד בפני מכשולים כמעט לא עבירים.
מבחינה זאת, היתה עדיפה מצרים בתקופת משה, שכן במקום אחר, יותר ברברי, יתכן שלא רק היתה עבודה קשה, אלא גם עריצות פראית שהיתה מדכאת באיבה כל התפתחות רוחנית, מדללת את היתרבות העברים, משמידה אותם, וממיתה את מנהיגיהם משה ואהרון בעינויים קשים, אילו היה פורץ מרד העבדים - כפי שהיה נוהג בארצות ברבריות ועריצות בעולם העתיק.
בעניין ביקורתי: ביקורת הינה יסוד בונה, ולא גילוי של חוסר פירגון. הצבעה על בעייה הינה אקט פרסקריפטיבי (המלצתי) - דברים שראוי לתת עליהם את הדעת, לעיתים הדבר בנפשנו. שים לב שאיני עוסק בגידוף ''פאשיזם, רצחנות'' - המסלק אפשרות מפגש רעיוני, דיאלוג, ובנייה מתקנת. |
איפוא אתה מוצא שאיני מפרגן? דבריך הם בלי קשר
