|
בארץ מולדתי, נדמה לי שעד היום, כאלה הם הדברים: אתה מגיע לאוניברסיטה עם ציונים טובים, או שלא מגיע בכלל לשם. אין פסיכומטרי אלה מעין בחינות בגרות, אבל לא במתכונת של ישראל. אחרי שנרשמת לפקולטה שבחרת, אתה עובר מיון קל ומתחיל ללמוד. כל מי שיש לו יותר מ- 7 (כש- 10 הוא הציון המקסימלי) יכול להכנס לאוניברסיטה שהוא רוצה. איך מגיעים למינימום 7, בתור ציון? פשוט, כל חודש בודקים כמה אתה יודע: מבחן בעל פה, ומבחן בכתב. כל זה בהפתעה, בלי להודיע לך מראש מתי, ובכל המקצועות. בסוף השנה, מי שלא היו לו ציונים טובים, יש לו ''צ'נס נוסף'': מועד א' של בחינות כדי לשפר את הציונים, ומועד ב'. זה לפי בחירה, למשל מי שרוצה לטייל כל הקיץ, ניגש למועד ב', כלומר חודש לפני שמתחילים הלימודים ועובר את הבחינה. כל זה, כאמור, אם לא היו לו ציונים טובים במשך השנה. מי שכן יש לו טובים, יכול להכנס לאוניברסיטה באלגנטיות רבה, בלי שום מבחן נוסף, לא פסיכומטרי ולא בטיח. אפשר ללמוד מן הגוים. לא יקרה לנו כלום...! כאלה היו התנאים בהם אני למדתי ויצאתי בסדר גמור. |
מאחר וממילא רוב המחלקות
