| ויש לי קצת תיקונים והשלמות.
ראשית אנטיוכוס החמישי (''הילד'') היה בן תשע ולא בן שבע.
שנית - ודאתי כי טיהור המקדש היה אכן אחרי מות אנטיוכוס אפיפאנס, אולם הוא מת זמן קצר למדי לפני כן ועל כן, למרות שיהודה ידע על מות אנטיוכוס, סביר שהוא תכנן את הטיהור עוד לפני שידע על כך.
מהאגרות שבספר חשמונאים ב' נראה כי היו משאים ומתנים בין המורדים לבין אפיפאנס על הפסקת הרדיפות הדתיות. בתווך רומאי הם קבלו מליזיאס תשובה חלקית לדרישותיהם כאשר בשאר העניינים היה צריך להכריע אפיפאנס עצמו שכפי הנראה היה בתמונת המשא ומתן. אולם, עקב מותו, את ההודעה על השבת מלוא הזכויות הדתיות הוציא אנטיוכוס החמישי (הילד). מובן מאליו כי ההצלחה בנושא נבעה מן הנצחונות הצבאייפ של המורדים אשר הביאו את הסלבקים למסקנה כי הנזק גדול ואין תועלת בהמשך הדיכוי רק על רקע דתי. הם קיוו להמשיך את שליטתם ביהודה ואף מינו כהן גדול חדש במקום מנלאוס.
כשהסתבר למכבים כי השליטים הסלבקיים אינם מתכוונים לתת ליהודים עצמאות מלאה אלא רק להקל על הלחץ הדתי, הם המשיכו במרד להשגת עצמאות מדינית ובאחד הקרבות נהרג גם יהודה. |