  
  
  
|
 |
|
||
  הגדרות מבניות אחרות |
|||
|
|||
בכל ניתוח תהליכים יש נטיה לדיכוטומיה בינארית, כלומר: חלוקה לשני מחנות. באופן ראשוני, חלוקה כזו מסייעת להבנה של בעיה על ידי הגדרה חדה. בהמשך, חלוקה כזו נוטה להתעלם מהניואנסים הדקים. בשורה התחתונה - אינני מסכים עם ד''ר מילשטיין בכך שהימני רואה את אויביו מחוץ למערכת והשמאלי רואה אותם בתוכה. אני חושב שיש חילוקי דעות בין ימין לשמאל על הגדרת המערכת. האיומים הם תמיד מבחוץ. לכן חשוב כיצד רואה האדם את עצמו. אני רואה את עצמי כישראלי-יהודי-חילוני-נרדף. כישראלי אני נרדף על ידי מדינות ערב. כיהודי אני נרדף על ידי הכנופיה שהביא שמעון פרס כדי להקים מזרח תיכון חדש. כחילוני אני נרדף על ידי מאמינים בני כל הדתות המונותאיסטיות. כנרדף אני מתקשה למצוא הזדהות בקרב בני אדם היושבים על סיר הבשר. מכאן ברור עם מי אזדהה. מה שקרוי בישראל ה''שמאל'' רואה את קבוצת ההזדהות שלו במערב. נראה שהפריצה הגדולה של השמאל הזה לאליטה החברתית התרחשה זמן קצר לאחר פריצת ילדי הפרחים במערב. בשמאל הזה ניתן למצוא כלכלנים תומכי גלובליזציה ומיסטיקנים הרי-קרישנאיים למיניהם המתנגדים לה. אלה ואלה תומכי תנועות גלובליות, ועימן הם רוצים להזדהות. עבורם - הקשר עם היהודי הדתי הנטוע בארץ ישראל הוא קשר מביך. רק על רקע זה ניתן להבין את ישיבתם של אנשי מפ''ם ואנשי ''שינוי'' בכפיפה אחת באותה מפלגה. הרי מבחינה כלכלית, על פי ההגדרות המקובלות, מדובר באנשי שמאל ובאנשי ימין. המשותף להם הוא הרצון לראות את התאדות הסכסוך הישראלי/ערבי במן קסם, שיחבר אותנו לתנועות הגלובליות שהם באמת רוצים לראות. רק מעטים מקרבם מתעניינים באמת ברווחת השכן הפלשתינאי. אגב, מי שבאמת רוצה את רווחת השכן הפלשתינאי צריך להילחם בכל מאודו בעד סיפוח השטחים הכבושים לישראל, על תושביהם. בודדים מאד הם אלה. אני מכיר אחד. לכן, ההבדל בין ימין ושמאל הוא קבוצת ההתייחסות שאיתה האדם בוחר להזדהות. הוא תמיד יראה את אויבו כמגיע מחוץ לקבוצה הזו. | |||
| _new_ |
 |
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי