|
שוב לא הבנת את מטרת המאמר | |||
|
|||
ללא קשר ליגאל עמיר: אני טוען שהעונש שמקבלים רוצחים במדינת ישראל הוא קל מדי. אנשים נתעבים , פושעים פסיכופתים, שרצחו בדם קר (ניקח לדוגמה מישהי שאינה שנויה במחלוקת פוליטית כמו חווה יערי שרצחה באופן שפל זקנה חסרת ישע) זוכים לחופשות , להטבות , לחיים קלים ונוחים , ואחרי כ10 15 שנה הם ''משוקמים'' ויצאים לחופשי. ניקח לדוגמה גם את שני הנערים הנפשעים שרצחו את נהג המונית דרק רוט סתם ככה מתוך הרצון לרצוח , ובזמן שיצאו לחופשה מהכלא בצעו מעשי שוד מזויין. גם הם יצאו לחופשי בעוד 8 שנים. יגאל עמיר הוא לא הדוגמה כאן , כי דווקא הוא ישב מן הסתם בכלא עד סוף ימיו. ואני טוען שזה צריך להיות דינו של כל רוצח. לא מוות , כי זה אינו מוסרי בעיני להרוג אדם אחר בשם העיקרון שאסור להרוג. אולם גם אסור שיהיו לרוצחים חיים, אסור שתהיה להם תקווה. כן כן , צריך לרצוח להם את התקווה. לא חופשות , לא חתונות, ולו תלוי היה הדבר בידי , גם תנאי כליאה קשים. כלא צריך אולי לשקם את מי שניתן לשיקום. מצדשני - יש לענישה מטרה מוסרית ןהרתעתית. אתה הבנת את כוונתי מר פרלמן? | |||
_new_ |
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |