פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
(נכתב בתשובה לאורי מילשטיין, 18/02/04 8:03)
הפקת לקחים בסין ביפן ובישראל
ראובן גרפיט (שבת, 21/02/2004 שעה 9:01)
בתשובה לאורי מילשטיין
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מילשטיין הנכבד, אנו אנשי מעש. לצערנו הרב כפי שציינת יש בארץ יותר מידי, מה שאתה קורא נביאים ואני קורא , אנשי מלל אימפוטנטים, שמספרם הרב הביא לחולשתה של מדינת ישראל. מהפכת הציונות היתה התבססה על החלוציות , על ההקרבה האישית שדגלה בעצמאות כלכלית ובטחונית. לא בחינם החלוצים של אז שרבים מאד מהם היו בוגרי אוניברסיטאות, בוגרי ישיבות יצאו להקים ישובים חקלאים ודגלם היה עבודה עברית, שמירה עברית. כיום המגמה הפוכה.
הדוגמה הטובה ביותר הינו היחס בין בוגרי המקצועות התכליתיים, שיש בהם פרנסה, מצקצועות המביאים למדינה רווח במטבע חוץ, ביחס לבוגרי השום-כלום הגורמים נזק לאושיות המדינה , למשל כמות האינ סופית של בוגרי המשפטים (בארה''ב יצאה בשנת 1991 מחקר מאלף בנושא המוכיח שמכמות מסוימת של עורכי דין המשק האמריקאי יצא נזוק). כן גם המצב דומה בשאר הפקולטון במדעי הרוח, הפסיכולוגיה, הסוציולוגיה, ספרות , הסטוריה וכדומה. מי צריך כמות כה גדולה של בוגרים לשום-כלום ? מה תרומתם למשק?
מגמה זו באה לידי ביטוי בהסכם אוסלו שאותה יצרו אנשים מתחום ההסטוריה (מי הולך ללמוד הסטוריה עם לא הנפל של התיכון הרוצה בכל כוחו תואר אקדמי) והנפלים האלה מובילים אותנו במקום שיובילו אותנו מהנדסים מומחים, בוגרי מדעי המחשב, חקר ביצועים, פיזקאים. .
עבודה עברית סמלה את הנחישות להקרבה, להבנה שמדינה ועם מקימים עם הקרבה, נוסח ההקרבה והנחישות הסמוראית. המאבק האידאווגי בין אנשי המעש הציוני של אחדות העבודה, מפאי ההסטורית לבין הזבוטינסקאים היתה באיזו דרך לבחור. בדרך העקיפה, נוסח הגישה הפרגמטית שאת המציין אצל קיסרי סין (היו מספר שושלות ורק אלה שאמצו את פילוסופית קונפוציוס אמצו את הגישה ה עקיפה) לבין הדרך הישירה בהתעלם מגבלו כוחנו, גישת חלק מהזבוטינסקאים.
אנו בחרנו ללמוד ולעסוק בשום-כלום. הרסנו את החקלאות, הרסנו את העבודה העברית, השר פריצקי, קורא לעובדי התעשייה ה אוירית פריזיטים, עו''ד מיותר שאינו מבין שתע''א הינה היצירה המפוארת ביותר במדינת ישראל. יצואן מספר אחד. יצרן טילים, לוינים, ספינות, מכמ''ים וטכנולוגיה מהמתקדמות בעולם נקאיך על ידי שר עו''ד שמן, נהנתן - פרזיטים. להיות פריצקי - עורך דין שמן החי בתל אביב הינו שאיפת חיים של רבים מצעירנו וחבל.
ויתרנו על עבודה עברית, על החקלאות העברית, על הקשר בין העם לאדמה והבאנו תחליפים בתחילה פלשתינאים וכיום תילנדים וסינים, זו הסיבה לבריחה ולחולשה.
_new_ הוספת תגובה



הפקת לקחים בסין ביפן ובישראל
אורי מילשטיין (שבת, 21/02/2004 שעה 10:02)
בתשובה לראובן גרפיט
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ראובן גרפיט הנכבד למאוד מאוד,

ללא מודעות היסטורית שהובילו ''אנשי מלל אימפוטנטים'' כמו העיתונאי והמחזאי בנימין זאב הרצל, עורך הדין דוד בן גוריון וחבריהם, היו המהנדסים המעשיים שהגיעו ארצה לפני מלחמת העולם השנייה,נשארים באירופה ונטבחים בשואה. אחת הסיבות שהתנועה הקיבוצית קרסה היא שלא נמצאו לה ''אנשי מלל אימפוטנטים'' ברמה גבוהה לנהל טוב יותר את אנשי המעשה הפלחים, הירקנים והלולנים.

המערכת החברתית והפוליטית, גרפיט, מורכבת הרבה יותר, ממה שמשתמע מתגובתך. ואגב, על הנזק שבריבוי עורכי דין (ורופאים) עמד כבר אפלטון במאה הרביעית לפני הספירה.

יחד עם זאת אני מסכים שרוב אנשי מדעי הרוחו והחברה ורוב המשפטנים הם ''אנשי מלל אימפוטנטיים'' למרות שאני נמנה עליהם ורבים סבורים שאני איש מלל ואימפוטנט.
_new_ הוספת תגובה



כעת הוספת לי את המשפט החסר.....
דוד סיון (שבת, 21/02/2004 שעה 11:53)
בתשובה לאורי מילשטיין
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

המשפט שלך על התנועה הקיבוצית יכול היה לככב במאמר שכתבתי לפני כמה ימים.

שוב תודה על האבחנה.
_new_ הוספת תגובה



ניתן לגשר בין יריבים
אורי מילשטיין (שבת, 21/02/2004 שעה 12:46)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

דוד, לכבוד הוא לי אחרי שהיו בינינו כמה מלחמות עולם ושימוש בנשק לא קונבנציונאלי. הרי הוכחה שניתן לגשר בין יריבים.
_new_ הוספת תגובה



אכן, ניתן לגשר בין יריבים
דוד סיון (שבת, 21/02/2004 שעה 13:04)
בתשובה לאורי מילשטיין
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מי יתן ונשמור את הגשר איתן.
_new_ הוספת תגובה



אשתדל!
אורי מילשטיין (שבת, 21/02/2004 שעה 14:21)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



הפקת לקחים בסין ביפן ובישראל
ראובן גרפיט (שבת, 21/02/2004 שעה 19:08)
בתשובה לאורי מילשטיין
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מילשטיין מכובדי, איני יוצא כנגד הצורך בתחומים אלה, במקורי למדתי הנדסת תקשורת מחשבים ואחר גם לימודי מדעי המדינה+ מינהל ציבורי + סוציולוגיה + התמחתי בשני תחומים בכלכלה. אני מתקומם כנגד הריבוי האינסופי, על אובדן היחס בין אלה לבין אלה. הראשון שעמד על כך היה מנכ''ל סוני בספרו המפורסם בשנת 1980 או 81 שבו הסביר כיצד האומה היפנית שהינהפחות ממחתית האומה האמריקאית, הישגיה הכלכליים, נכון לאז וגם הליום, טובים ומשופרים יותר.גם היום שיפן מצויה במשבר כלכלי מתמשך, יש לה עודף יצוא על יבוא בעוד ארה''ב סובלת מגרעון חודשי ממוצע שנע בסביבות ה 40 בליון (מיליארד $). ראה את טיואן אי של שום כלום,עם אוכלוסיה קטנה , פשוט לא יודעים מה לעשות עם עודף היצוא שלה. הרצל בסופו של דבר לא היה לו שום הישג ממשי. אנשי מעש כמו רופין, חנקין, הבילואים, בן גוריון, ויצמן, גורדון וכדומה הם אלה שהביאו לנו את הגאולה.
_new_ הוספת תגובה




חזרה לפורוםהסיפור המלא
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי