| אני מסכים שלתנועת הנשים יש צורך לייצר נשים-גיבורות, ומשום מה אלה פעמים רבות נשים אלימות. זכורה לי תוכנית ''מבט שני'' שבה רואיינה באריכות אשה שרצחה את החבר שלה, כאילו היתה גיבורה.
בגלל שהתנועה הנשית היא כל כך נגד כל הסדר החברתי-ביולוגי הקיים, ובגלל שהיא נלחמת נגד התרבות ה''טבעית'', הסדר האמיתי, והיא צריכה להציע אלטרנטיבות למיתוסים המאוד חזקים של החברה האמיתית, היא מגיעה לעיוותים מהסוג הזה. מול הגיבורים האמיתיים שלנו - שהם פעמים רבות אנשים שעשו מעשים של גבורה פיזית - הן צריכות להציב גיבורות משל עצמן. מכיוון שאין הרבה חנה-סנשיות, וממילא חנה סנש היתה נאמנה לתרבות הרגילה ולא לאנטי-תרבות הפמיניסטית, הן ממציאות גיבורות. בפועל, מה שקורה זה שהן הופכות פושעות לגיבורות. |