|
צר לי שעלי לשחק מין משחק קופצני כזה (מימין לשמאל)אבל אם יורשה לי להפיק ממנו תועלת, וגם אם לא יורשה אני אתייחס לזה בקופצנות מסויימת.
שוב פעם ישנה חלוקה שבעיני היא חלוקה מלאכותית במיקרה הטוב ומטופשת ומרושעת במקרה הפחות טוב- החלוקה הזו לימין ושמאל אינה ממין העניין ויש בה כשלעצמה ממידת הבייכנות,
לי זכור מיפגן האבל - על רצח רבין ז''ל ,ילדי הנרות קראו להם ,על מותו של ראש ממשלה שנרצח בגלל הקו הפוליטי שהוא יצג - מעשה מתועב לכל הדיעות ,אכן אירוע טראומטי ,אבל בסקלת הטראומות שעוברות על עם ,כל עם ,נדמה לי שאין ולו דוגמה אחת לסחר באבל ,סחר קיטשי מדכא ונהי ברמת קבצנות כפי שהפגין השמאל מייד ועוד ביומו הראשון של המעשה המנובז הזה ,אכן.
אני רוצה לא להתקנטנן מלשון קטנוניות ולא לזכור מי משך בחוטים ולו במידת הציניות הראויה ,ומי הפיק תועלת ,גם חומרית מהרצח הזה.
מסקנתי היא שיש בשני הצדדים סוחרי מוות ,ויש עם מבולבל ,ודי קהה מבחינת יכולותו להרגיש תחושות אמת.
זה די מבלבל להיזכר שחברו הטוב ביותר של הרמטכ''ל שחק ,הוא יוסי גינוסר ואני אשאיר את הנושא הזה פתוח ,מת האיש וזה מיותר לנבור שם במקום הכאוב הזה.
אבל בל נטעה ,לו חלק מהאנשים המאופקים היו סובלים חרפת רעב ,הם היו מקפצים ורוטנים וסוחרים בכל עוית שגופם היה מפיק מעצמו.
בכלל מעלתו של האיפוק נבחנה ע''י עיתונאית שכתבה ספר על הבנאליות של הרשע ,זה לא שאני הולך להטיף לרגשנות ,ובטח שלא להתלהמות (למרות שגם לי זה קורה) אבל התואר איפוק אינו תואר שעומד בזכות המצב האונטולוגי שמיוחס לו.
ההקשרים כרגיל מציירים את התמונה בבהירות,ובסופו של דבר ההקשרים הם המתארים את האמת אם בכלל מותר להשתמש במילה אמת.האיפוק הוא עניין לא מבוטל ,אבל מי שחושב שהוא עניין איכותי ,צריך להזכיר לו כמה דוגמאות אפלות שיצוגם האונטולוגי הוא איפוקי עד כדי זרא.
לכן לנסות לבנות תיזה מופרכת ששוב פעם תחלק את הימין לרגשני ,או את השמאל לראציונלי ומאופק ,או ההפך את הימין למאופק ואת השמאל רגשני ,זוהי מראש תיזה מפוקפקת ,שנעשית בידיים ציניות משני הצדדים. |
ובכן
