  
  
  
|
 |
|
||
  יוסי....ולמי ''מותר'' לתת נשק גרעיני?! |
|||
|
|||
יוסי אינני חולק על דעתך בקשור לקנוניית-סואץ,אף שהיסטורית צריך לעקוב אחר התפתחותה מרגע הסיום-לא סיום של מלמחת 1948-49 לעומת זאת, אין לעשות דין שווה בין העוולה ההיא למה שהתרחש ביוני 1967 אחרי תקופת המתנה ארוכה ונסיון כושל לפתור את הבעיה ללא לחימה. אני מבין,כך נראה לי,עמדתך הפוליטית-רעיונית,אך אסור לשכוח את אופי ההסתה המצרית של אותם ימים,ההתגרות הנאצרית בביר גפגפה ''אהלן וסאהלן רבין'' והעובדה שמכת מנע אינה המצאה צבאית חדשה. אך הבעיה היא,שלדעתי בעולם השלישי והמתפתח פועלת דינמיקה מסוכנת של התחמשות גרעינית , או נשק כימי וביולוגי וכיו''ב והשאלה היא איך מסתדרים בעולם עם פצצה פקיסטנית או הודית עיראקית או ישראלית מצרית ובקרוב אירנית....? מלבד הבעת זעם כעס ודאגה- האם יש לך רעיון או הצעה מעשית? לדעתי הסכנה הולכת וגוברת והיא עשויה להתחיל לאו דווקא בתל-אביב,שכן תהיה דעתך כשתהיה על המנגנון הישראלי -במנגנון העירקי או האיראני אני בוטח עוד פחות. כל טוב | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| אני סקפטי באשר לסכנה הנשקפת מהפצצה האיראנית |
|||
|
|||
בניגוד לפצצה העיראקית. סדאם הראה שהוא שליט ''משוגע'' לא פעם ולא פעמיים. התנהלותה של איראן - בלתי סימפטית ככל שתהיה, וכאדם הסבור שדת היא רעל, אתה יכול לנחש את דעתי על איראן - מראה על הגיחון, על שפיות, ועל התחשבות בדעה העולמית. איראן מייצרת, מזה שני עשורים, תעמולה ארסית כנגד ארה''ב וישראל (''השטן הגדול והשטן הקטן''), אך הפעולות המעשיות שנקטה נגדן דומות לאלה שנקטה כנגד ''השטן האדום'' (ברה''מ) - כמעט אפס. מאז כיבוש השגרירות האמריקנית על ידי הסטודנטים בעת המהפכה, לא נקטה איראן בכל פעולה אנטי אמריקנית בוטה. כנ''ל לגבי ישראל. היא העתיקה את השימוש הנפוץ במלחמה הקרה, של שימוש בגרורות על ידי מעצמה (ואיראן בהחלט רואה עצמה כמעצמה). לארה''ב ולישראל הציקה על ידי קבוצות מוסלמיות בלבנון; זו היתה הצקה אסטרטגית, לא מלחמה, בערך ברמה שבה הציקה ישראל לעיראק על ידי סיוע לכורדים. לאיראן יש אויבים קרובים - עיראק ופקיסטן, שנגד גרורתה (הטאליבן) נלחמה איראן. ישראל היא, מבחינת מנהיגיה, נושא תעמולתי הרבה יותר מאשר מלחמתי. על כן אינני מפסיד שינה בלילות בשל הפצצה האיראנית. הנסיון הישראלי לתאר את האיראנים כאנשים שכל מעייניהם נתונים להשמדת ישראל הוא נלעג, ומעיד על הגורמים הישראליים המסויימים הללו, שחייבים תמיד למצוא להם איזה אויב שיצדיק את קיומם. עיראק, כאמור, היא סיפור אחר לגמרי. אשר למלחמת ששת הימים, קדמה לה, כמובן, פרובוקציה - אבל פרובוקציה איננה הכרזת מלחמה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| קדמה לה כוננות למלחמה |
|||
|
|||
הצבת צבא ירדן לפיקוד מצרים ו''חימום מנועים'' זה נקרא, ''סכנה ברורה ומיידית'' | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי