  
  
  
|
 |
|
||
  אריה - בעניין מדיניות ארה''ב |
|||
|
|||
אריה שלום המדיניות המסורתית של ארה''ב קובעת לאורך כל השנים כי ההתנחלויות הן מכשול לשלום ולהסדר , ועד תקופתו של קרטר דובר בהן כבלתי חוקיות. לאחר ממשל קרטר הפסיקו לדבר על חוקיות ההתנחלויות והמשיכו להגדירן עד עצם היום הזה כמכשול. עמדה זו בהחלט קרובה יותר לעמדתו של גדעון ספירו מאשר לעמדתו של צחי הנגבי. אין חשיבות גדולה מבחינתנו לעמדת ארה''ב מה כן יהיה בשטחים, מה שחשוב זה שהציר סביבו מתנהלת המדיניות האמריקאית הוא שאנחנו לא נהיה שם. לאור עמדה זו איני מבין את צהלת הימין , אלא אם כן כמו שסברתי קודם , היא נובעת מחוסר הבנה של התהליכים הממשמשים ובאים. מדינה פלשתינאית כן או לא , זו לא אידיאולוגיה , זהו אמצעי להסדר שירגיע את האזור. אם לדעת האמריקאים המכשיר הזה יהיה יעיל בהשגת מטרה, הוא יהפוך לדגל במדיניותם . יתכן ואלו שהזמינו את בוש הבן להיות חבר מרכז ליכוד , סוברים כי ''חזון'' בוש בעניין מדינה פלשתינאית הוא כמו מצע המפלגות בארה''ב המבטיח את העברת שגרירות ארה''ב לירושלים , ואח''כ משהה את החלטה עד הבחירות הבאות שם. לדעתי , ייסתבר להם שהם טועים , מאחר ומניעת התלקחות במזרח התיכון הוא אינטרס אמריקאי קבוע , בעוד שהבטחות כמו עניין השגרירות הוא אינטרס של כל הממשלים בתקופת בחירות בלבד. בברכה רפי | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| רפי שלום וברכה. |
|||
|
|||
ראיתי לנכון להדגיש את התנגדותה המסורתית של ארצות-הברית למדינה פלשתינאית עצמאית. נכון שההתנחלויות נתפסו (בטעות, כמובן...) על ידי ממשלי ארצות-הברית כמכשול לשלום, אם כי בנוגע לחוקיותן - לא רק שלא נפסק הדיבור על חוקיותן, אלא שבמהלך ממשלי רייגן וקלינטון (עד פארסת טאבה) דובר בפירוש על שלילת ''אי-חוקיותן''. אני גם לא מסכים להגדרתך את הציר שעליו סובבת מדיניות ארצות-הברית: רייגן הביע לא פעם את התנגדותו הנחרצת לשיבת ישראל לגבולות 1967, ובאופן מעשי, אף נשיא (בוודאי לא קלינטון בראשית כהונתו, לא חלם לדרוש מישראל נסיגה מירושלים ובקעת הירדן, למשל. ראוי גם להזכיר את תכנית המטכ''ל האמריקני להישרדות ישראל (יוני-יולי 1967) שקבעה חד משמעית כי על ישראל להחזיק ביהודה ושומרון (ללא הבקעה); ברמת הגולן (כולל קונייטרה) ומיעוט מאדמת סיני - בכדי להישרד. ברור, כי הנטיה הפוליטית היא זו שקובעת, ור' ערך תכניות רוג'רס ורייגן. עם זאת, אין זה מן הנמנע כי ישראל יכולה ''לסייע'' לארצות-הברית ''לשפץ'' את מדיניותה, כפי שאירע בעקבות תכנית רייגן: מאז שבגין דחה אותה בתקיפות - ובעיקר בעקבות כך - ''נזכר'' רייגן לדבר בהתלהבות על כך שהוא ''לעולם'' לא היה דורש מישראל לסגת לגבולות כה בלתי-בטוחים כגון גבולות 1967. לסיכום - אני לגמרי מסכים איתך שבסופו של דבר, רצונה הבסיסי של ארצות-הברית הוא פרגמטי: שקט ויציבות. מבחינה זו, אין משמעות רבה לשאלה האם ייזרקו היהודים לים/חזרה לגלות, או שייזרקו הפלשתינאים למדבר. העיקר שיהיה שקט. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי