|
אני לא רואה משמעות איסטרטגית ביצור מזון מקומי. בעידן הכפר הגלובלי ושל עודפי יצור הנסחרים בשווקים הבינלאומיים אין לכך כל משמעות. ניתן לאחסן מלאי חרום של מזון (ונדמה לי שזה נעשה לגי חיטה) למצבי חרום של ניתוק זמני של דרכי התעבורה. לעומת זאת לחקלאות תפקידים חשובים אחרים :
1) שימור קרקעות ומניעת חזרת המדבר לחלקים גדולים של הארץ. את זה ניתן לעשות גם על ידי גידולי בעל הנעזרים בהשקיית עזר בשנים הטובות. אין צורך לגדל בכל שנה על קרקע על מנת לשמרה. תכנון נכון , וקיומו של גרעין חקלאי חזק וקיים בזכות עצמו , יאפשר חקלאות גמישה שתהיה מסוגלת לעבד שטחים נרחבים בשנים גשומות . פן נוסף לכך הוא שאם לא ניתן יהיה לגדל גידולי בעל עם השקיית עזר בשנים גשומות , עודפי המים יבוזבזו.
2) סיבות אקולגיות - שמירת הראות הירוקות של המדינה.
3) החקלאות מהווה מקור פרנסה כמעט בלעדי לישובי הפריפריה. מאחר וזהו אינטרס לאומי לישיבתם שם , אין לגדוע את פרנסתם לפני שמוצאים אלטרנטיבות לחקלאות.
4) להרוויח כסף. וזו כמובן לא בושה. יש ענפים חקלאיים רבים המרוויחים כסף כפי שציינת ומכניסים מט''ח למדינה. ענפים אלה מסוגלים לשלם את מחיר המים גם אם אינו מסובסד ולהתחרות בשווקי העולם.
5) ויסות משק המים , וקליטת השפכים המתרבים כתוצאה מהגידול של המשק העירוני.וכל זה תוך שמוש של פחות מ 50% במים שפירים בענפי החקלאות הדורשים זאת. אם תהרוג את החקלאות , יהיו לך מים לשתות ואולי במחיר זול יותר , אולם תצטרך לשלם הרבה יותר בכסף ובזיהום הסביבה על מנת להפטר מהשפכים לסוגיהם.
כפי שאתה רואה מניתי מספיק סיבות ( ולאו דווקא לפי סדר החשיבות) למה אנחנו צריכים חקלאות, וחקלאות חזקה . אם תקרא את דוח הועדה הפרלמנטרית שהוקמה על מנת לחקור את הסיבות לכשלון במשק המים (שהבאתי את הקישור אליה בתגובתי הקודמת), תמצא כי מי שהתכוון לקלל יצא בסופו של דבר מברך.
מה שדרוש לחקלאות זה החזרת התכנון.
בברכה
רפי |
גטניו, שאלה לי אליך? האם אנו זקוקים לחקלאות מהיבט
