|
הינו סגנונם של המפיצים את הפרקטיקה של ''לקיחת דבר במרמה''. ואת ההונאה, למעשה. אחר כך, כשישתלבו באדמיניסטרציית המדינה יתבעו מאיתנו מיסי עתק מבלי שנקבל כל תמורה - עבור החינוך, הרפואה, התרבות ניצטרך שוב לשלם מכיסנו.
והאם גישתם העיסקית תאופיין, בהתאם, בהאדרת מוצרים מעוטי ערך, ותביעת תשלום העולה בהרבה על ערכם בשוק החופשי?
והאם יקדמו גם אנשים מעוטי כשרון לעמדות מפתח באקדמייה, יקדמו סופרים גרועים ואינטלקטואלים כזבנים ומעוטי תרומה ממשית, תוך מצגים של ''אנשים מצויינים''?. ונשאלת השאלה אם בחייהם האישיים אין הם מתרגלים כאן פרקטיקה של סחיטה רגשית ופריטה על מיתרים של אידאלים נעלים, כדי לסחוט מאיתנו תגמולים במישור רוחני ומטריאלי - שוב, ללא כל תמורה בת קיימא? |
ושלום אכזב - שידול לתמורות מפליגות תמורת כלום
